|
|
עמוד:11
תיאוקרטיה והומניות 11 ובעיני הדעת יכשר, וכל תומכו מאושר" . "ישר" היא מילה נרדפת לפשט, ופשט זה מתואר כביאור העומד במבחן הכפול של פילולוגיה 3 קפדנית ( בעבותות הדקדוק ) ושל סבירות רציונלית ( בעיני הדעת ) : הפירוש הנכון חייב להתבסס על ניתוח ענייני, על סבירות הגיונית של הדברים הנקשרת גם לבקיאות במדעים, ועל סבירות סגנונית מבחינת הבנת דברים שנאמרו בלשון בני האדם . בפירוש הפשט תהא התייחסות להקשר של הפסוק, הפרק והפרשה . הוא מסביר שדרכו לרדוף אחר הכתוב ולדחות פירושים שאינם מעוגנים בכתוב ( שמות ט, י ) . אפילו את פירושיו שלו עצמו הוא מדרג על פי עמידתם בקריטריונים הללו . בתוך כך יש לציין שראב"ע מתאפיין בחירות פרשנית מסוימת . מטרתו היא ליצור התאמה בין כתובים בלתי מובנים לבין ההיגיון האנושי, והתאמה זו היא בעיניו "תיקון" . בהקשר לכך ניתן לראות שבפרשנותו הוא משלב את מכלול תחומי העיון שבהם עסק : פילוסופיה, אסטרולוגיה, אסטרונומיה, בלשנות, מתמטיקה ועוד . * * * כאמור, השקפת עולמו הפילוסופית של ראב"ע אינה מוצגת על ידו במסה שיטתית, והוא לא כתב ספר פילוסופי . רעיונות פילוסופיים רבים מוצגים במסגרת פרשנותו למקרא, במונוגרפיות השונות שכתב ובשיריו הרבים, אם בהרחבה ואם בקצרה וברמז . השקפת עולמו הפילוסופית אקלקטית, והיא משלבת בתוכה הן רעיונות ניאו – אפלטוניים והן רעיונות אריסטוטליים, בהשפעת הוגים 4 מוסלמים ויהודים שונים . המחקר שלפנינו נועד לבחון כיצד באים לידי ביטוי בהגותו של ראב"ע היבטים מדיניים — מבחינת תפיסת ארגון הקהילה, הנהגתה וחוקיה ; והיבטים חברתיים — מבחינת תפיסת מערכת היחסים הראויה בין בני האדם והחיים במסגרת החברתית . נושאים אלה
|
|