|
|
עמוד:13
13 קיצור תולדות השמאל בעולם הם תלויים על פיגומים גבוהים בבתים רבי-קומות . לפעמים זוכים לשמוע עליהם כשהם נופלים ומתרסקים על המדרכות . מכאן, בין השאר, נובע מבטי המתמשך והלא-ניטרלי על ההיסטוריה החברתית ועל ביטוייה הפוליטיים . הפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל הודה בזמנו ש"אדם לא מוטה לא יכול לכתוב היסטוריה מעניינת, אם בכלל קיים אדם כזה", ואני מזדהה לחלוטין עם אמירה כנה זו . סופו של השמאל ? מסה זו נכתבת בשלב שפל משמעותי בכל תנועות השמאל המאורגנות בעולם . אומנם לא פסקו המחאות החברתיות, ומרי אזרחי ממשיך לזעזע משטרים מגוונים, אך הם אינם מבשילים לכדי גידול במפלגות שמאל מסורתיות או בהיווצרותן של תנועות שמאל דינמיות חדשות . גיאורג פרידריך הגל טבע בזמנו את הדימוי על ינשופהּ של מִינֶרוָוה ( אלת החוכמה בשמה הלטיני, אֶתֶנָה ביוונית ) היוצא רק עם רדת החשכה . במילים אחרות, טען הפילוסוף הגרמני, ניתן באמת להבין תופעה היסטורית רק לקראת סוף פעולתה . האם ניתן ליישם עיקרון זה על השמאל העולמי ? איני בטוח, והספר הנוכחי הוא ביטוי ללבטיי . כבר חיברו רקוויאם לשמאל עשרות פעמים בעבר, אך כעוף החול המיתולוגי הוא שב ונולד במקומות ובמועדים לא צפויים . אומנם בתחילת המאה ה- 21 הוא נראה יותר ויותר זקן ועייף וזרועותיו האידאולוגיות רועדות ומהססות אל מול הבאות, אך לפני שנחליט לקבור אותו סופית, כדאי שוב לעמוד בקצרה על אופיין של הפנים הרבות שהוא נשא ועל התמורות הרבות שהוא עבר בחלוף העיתים . בשלב ראשון זה של הכתיבה לא אציע הגדרה חד-משמעית וכובלת מדי למושג "שמאל" . פילוסופים, חוקרי היסטוריה, מסאים, עיתונאים ומדינאים משתמשים במושג באופנים שונים שאינם תמיד
|
|