מבוא - השוויון כמיתוס מודרני פעיל

עמוד:12

12 שלמה זנד שלא קירבה אותי מחדש אליה . אולם עליי להודות בפני הקוראות והקוראים שאני עדיין חושב כאיש שמאל, וחלק מהחסרונות, ואולי גם יתרונות אחדים בכתיבתי כרוכים בעמדות מוצא שאיני מוכן עדיין לוותר עליהן . עם כל האכזבות, הפשעים והכישלונות שנשאו עימם המאבקים החברתיים המודרניים, עדיין פעורה תהום עמוקה בין עולם הערכים שמניע את השמאל על כל גווניו לבין זה שמזין את הימין על כל שלוחותיו . גדלתי במשפחה מעוטת אמצעים . אימי הייתה עוזרת בית ואבי היה שומר לילה . אני עצמי הפסקתי את לימודיי בגיל שש-עשרה ונעשיתי לעובד כפיים עד שירותי הצבאי, ואף לאחריו . בגיל עשרים וארבע החלטתי להשלים בגרויות ונרשמתי לאוניברסיטה, ולאחר סיום הדוקטורט שלי קיבלתי משרת מרצה . אני מקווה שדווקא מגעי הקרוב בעבר עם אנשי מעמדות העובדים, וכן "היכרותי" עם השמאל המאורגן על כמה מזרמיו, יחסנו אותי במסה הנוכחית מפני הפיתוי לערוך אידאליזציה אפולוגטית של נושאי מחקרי . לאחר שנים של הוראה באוניברסיטת תל אביב, עתה אני פרופסור אמריטוס הנהנה מיתרונות רמת החיים שבני המעמד הבינוני זוכים לה . למרות זאת איני מוכן לשכוח את עברי, ואני ממשיך להיות מודע לכך שלמרות הקדמה החומרית, רוב בני האדם נמצאים בסיטואציה הרבה פחות נוחה משלי ונאבקים קשות יום- יום כדי לשפר את חייהם ואת חיי ילדיהם . בדיוק בזמן כתיבת דברים אלה מתפרסמת ידיעה בעיתון שמחצית האוכלוסייה בעולם מתפרנסת בפחות מחמישה דולר ליום . לא במקרה רובנו איננו רואים או פוגשים אנשים אלה בחיינו היום-יומיים . לא רחוק ממקום מגוריי חיה אוכלוסייה שלמה שכבר חמישים וארבע שנים שוללים ממנה הן זכויות אזרח בסיסיות, הן זכויות פוליטיות והן זכויות סוציאליות . את בני העם השכן כמעט איננו רואים, ואם פועלי בניין פלסטינים מצליחים, בשכר ירוד אומנם, לעבוד בישראל, הם בדרך כלל שקופים ובלתי נראים עבורנו כאשר

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר