|
|
עמוד:11
11 להבין את השואה, להבין את פוטנציאל הנאציות שבאדם בהמשך בנימיני טוען ש"הפנטזיה הפתולוגית של הסובייקט היהודי הקדום והסובייקט הנוצרי הקדום הייתה לניקיון פנימי אישי כמו ניקיון קהילתי . בכך מתמזגת הפתולוגיה האישית של ההומו סניטריוס עם המגמה הפתולוגית הקבוצתית" . כפי שאנסה להראות בספר זה, לא מדובר בפתולוגיה אישית אלא בצורך קיומי, שתרבות קבוצתית הופכת אותה לפתלוגית ככל שהיא כופה על היחיד לפתח "ניקיון מוחי" על פי נורמות חברתיות . הפתלוגיה מחמירה ככל שהחברה מאמצת לה נורמות נוקשות, והנורמות הנוקשות באופן הקיצוני ביותר כוננו על ידי היהדות המקראית ( היהדות התנאית הלכה בדרך אחרת ) שהמציא את הרעיון של "אמת מוחלטת", ושהנצרות לגווניה אימצה בחום והעבירה בירושה למדע המודרני . או אז "הפתולוגיה" האישית והחברתית הזינו זו את זו, על כל ההשלכות הנובעות מכך שאחד מביטויי השיא של "הפתולוגיה" היא 7 מקשר השואה . בנימיני מעלה את האפשרות שניתן להראות ש"קו פתלתל" בין היהדות ובין תחושת העליונות של האדם הלבן ומשם "לתועבת אושוויץ" . לדעתי הדרך הפתלתלה של תרבות המערב מתבטאת בצורך להימנע מהתובנה שתרבויות המושתתות על "אמיתות מוחלטות" מולידות רציחות עמים בשם אידיאולוגיות שונות, שהמשותף לכולן היא האמונה שיש אמת מוחלטת וזו שלהם היא האידיאולוגיה "האמיתית" . תובנה זו נעשית הרבה יותר ברורה ככול שחושפים את היסוד המשותף לכלל הדיסציפלינות שהתפתחו באקדמיה המערבית, כשכולן משוכנעות שהן מחזיקות בסולם שיעלה אותן אל גג "האמת" - המתדוה הלוגית כמתודה האולטימטיבית להבנת המציאות הוודאית . כדי להימנע מ"המנקה" האולטימטיבי - הלוגי - ההנחה שעליה אני נשען 8 בעוד שהחשיבה עושה הבחנה בין "סתירות חלשות" ל"סתירות חזקות" . שהורגלנו אליה חותרת לביטולן של סתירות מכל סוג שהוא, ההנחה, כפי שאציג אותה בהרחבה כשאעסוק במבוא במושג "תצריף", היא שיש סתירות 9 לכן שלא רק שאינן מוציאות זו את זו אלא שהן הכרח המציאות החברתית . עלינו ללמוד להסתכל, מבחינה הבנת המציאות, אחרת ממה שהורגלנו עד היום . על משקל זה, מוקד השער הראשון הוא בפרק "השואה כרצח מוסרי", שבו אחדד את אופן ההסתכלות האמורה, וגם אציע הגדרה נוספת לייחודיות השואה . על בסיס תובנה זו בחרתי לתת לספר את הכותרת "להבין את השואה - להבין את הנאצי שבאדם" - החתירה להבנה שמרק בלוך ( Bloch ) טען שהיא 10 המטרה המרכזית של כל מחקר היסטורי . להבין אין פרושו להסכים, אך ההבנה היא תנאי הכרחי להסכמה או אי – הסכמה . אנו יכולים להבין את הזולת רק מכיוון שהוא אדם כמונו, ולכן "אני
|
|