|
|
עמוד:9
9 כמו בובות בחלון ראווה להציג בפני הקורא מגוון של גישות תיאורטיות שבאמצעותן אנו מציעות דרכים לניתוח חברתי מורכב הכרוך בהגירה . במסגרת זו העלנו לדיון גם את ההיבט המתודולוגי של התופעה, המדגיש את החשיבות שיש לנרטיב של הנחקר, כפי שהוא מספר אותו, במטרה לייצור מציאות שעמה הוא מזדהה ושבה הוא לעתים גם מתגאה . הספר עומד על כמה היבטים של הנושא : הוא מנתח את המתח השורר בין הממסד הדתי בארץ לבין המנהיגים הרוחניים של העדה, כפי שהדבר משתקף מעיניהם של האחרונים ; הוא עוסק בזהות הקיימת בין מצב של זִקנה לבין מצב של הגירה, כאשר שתי הנסיבות, זִקנה והגירה כאחד, הן ביטוי למצבים חברתיים שבהם זהויות נשללות וננטשות כתוצאה ממצבי חיים משתנים . המציאות שבה אנו חיים היום, זו שאינה מכירה באנשים נטולי תפקיד וחסרי סיכוי להתקדם, היא ביטוי מובהק לבעייתם של אלו שנקלעו שלא בטובתם לשוליים חברתיים . במציאות קיומנו בישראל, אשר מנסה להכיל פנים אנושיות רבות ושלל תרבויות, נדרש גם להכיר בהתרסה ובביטויים אחרים של התנגדות כחלק מניסיונה של קבוצת מיעוט לפלס לעצמה דרך, בד בבד עם ערגתה לשמר את זהותה, ולו בשל העובדה שלא ניתן להתכחש לצבע עורה השונה . במהלך מסענו המייגע אך גם המרתק, פגשנו לא רק קייסים זקנים, אלא גם קייסים צעירים : פגשנו את אלו שהממסד הדתי נמנע מלהכיר במעמדם, למרות ישראליותם ושירותם הצבאי . פגשנו גם רבנים צעירים מעולי אתיופיה, שאף הם שירתו בנאמנות את מולדתם החדשה והתחנכו על ברכי ערכיה ועקרונותיה של המסורת המקומית, והם מהלכים עדיין כלוליינים מיומנים בין נכונות לשימורה של מסורת היסטורית לבין מציאות מדירה ומפלה . קבוצת מנהיגים נוספת אשר גם היא נמצאת בתווך שבין שתי התרבויות, ושעמה נפגשנו, היא זו של המגשרים המסורתיים ( שִמָגְלוֹץ' ) המשולבים במידת מה במארג החברתי הישראלי . אולם
|
|