|
|
עמוד:11
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו 11 אלא גם בטקסטים שבדיעבד אומצו בתור שכאלה , גם אם לא זכו להכרה רשמית כהמנונים , לכן אני מגמיש את ההגדרה ומדבר על " שירי זמר המנוניים " ואיני מסתפק בכותרת המצומצמת " המנונים " . ומשום ששירי זמר אלה הפכו להמנונים , בין אם מוכרזים ובין אם לא , מן הראוי לבדוק , ראשית לכול , את שיר הזמר ההמנוני , הצבאי , כְּתַת סוגה ספרותית של סוגת ההמנון , לתהות על 1 מתוךמאפייניה של הסוגה , על מעמדה ועל שליחותה החברתית והתרבותית , הנחה שהסוגה מעצם טִבעה אמורה להכתיב ליוצרים אופני הבעה כאלה או אחרים . 1 . גלובינסקי מציין שכדי להגיע להיפותזה פרשנית סבירה של טקסט ספרותי , מן הראוי לזהות את הסוגה הספרותית המונחת בתשתיתו , שכּן הסוגה חרף " נזילותה " במרוצת ההיסטוריה היא מעין מסגרת התייחסות , הקובעת את אופן הקריאה ואת האינטרפרטציות הסבירות שאפשר " לגזור " מן הטקסט . הסוגות הספרותיות הן " מעין דקדוק של הספרות " . " הסוגה נוטלת חלק בתופעה רחבה יותר של הקונבנציות הספרותיות " ) גלובינסקי 1969 : 14 - 25 18 ; 25 ( .
|
|