|
|
עמוד:12
לוחות ושברי לוחות | 12 | בסיס חיוני לדרך חדשה הנדרשת לנוכח המציאות הדתית והרוחנית בדורנו . בעל השמועה חז"ל אומרים : 'כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה 4 התורה איננה מנותקת מהאומר אותה, וענייןכאילו הוא עומד כנגדו' . זה חשוב במיוחד בספר שכזה, המציג חשיבה דתית רדיקלית . לפיכך אנו מוצאים לנכון לשרטט כמה קווים מאישיותו וקורות חייו של הרב שג"ר, במיוחד בעבור קהל הקוראים שלא זכה להכיר אותו . הרב שג"ר נולד למשפחה דתית, להורים ניצולי שואה . הוא גדל על ברכי הציונות הפשוטה ועל שמחה וגאווה בבניין הארץ . עובדה זו עיצבה את עולמו ויצקה בו הכרה ציונית-דתית איתנה . תמיד הצהיר שאת הכיפה הסרוגה שעל ראשו לא יחליף בכיפה שחורה או שחורה-סרוגה ; לכן ביקורתו הקשה לעתים, הנפרשת בספר זה על העולם הדתי, הייתה בבחינת 'נאמנים פצעי אוהב' . לרובד בסיסי זה של ציונות דתית הצטרפה השתקעות בעולם התורה – בתחילה בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' בראשות הרב אריה בינה זצ"ל ולאחר מכן באם ישיבות ההסדר, 'כרם ביבנה', בראשות הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל . כידוע, שורשיהם של הרבנים במוסדות התורה של הציונות הדתית באותם ימים היו נטועים בעולם התורה החרדי ( למרות שהרב בינה היה ציוני בהיבטים רבים ) ; הרב שג"ר גדל על תפיסת לימוד התורה הישיבתית-חרדית . הוא היה מהגידולים המובחרים של ישיבות ההסדר ; בגיל צעיר נקרא לכהן כר"מ בישיבת הכותל בה למד לאחר תקופת שירותו הצבאי ( בתחילה בצנחנים ומאוחר יותר בשריון ) . הרב היה איש של תורה בכל רמ"ח איבריו, מדקדק בקלה כבחמורה . היו לו 4 ירושלמי שבת פ"א ה"ב, ג ע"א .
|
מכון כתבי הרב שג“ר
|