|
|
עמוד:11
מבוא 11 שקיעה, סחף, רוח ושריפות פנימיות, ואלו הביאו לירידה באיכותן החקלאית ואף לזניחתן . הבעיה החמורה יותר הייתה פירוקו המהיר של הכבול . הדבר גרם לשטיפת חנקן לכינרת — שהיא כידוע מקור מי שתייה חשוב של תושבי מדינת ישראל — ופגע באיכות מימיה . כדי להתמודד עם בעיות אלו הוחל ב- 1993 בשיקום אדמות הכבול וחלקן אף הוצפו מחדש באתר הקרוי כיום 'אגמון החולה' . פעולה זו הובילה לשינוי היחס למיזם ייבוש החולה ממקור לגאווה על יכולתו של האדם לנצל את הטבע לטובתו לראשיתה של הטלת ספק ביכולת זו ובנחיצותה ואף לשלילתן ולהפקת לקח מוסרי שיש להתייחס 4 אל הטבע ביתר ענווה . איור 1 : מפת החולה לפני ייבושה ( 1932 ) , לאחר ייבושה והקמת שמורת החולה ( 1958 ) ולאחר הצפת חלק מהאדמות המיובשות ( 2000 ) 4 שלו, ייבוש החולה .
|
|