|
|
עמוד:9
עבודה זרה 9 המשנה מתעלמת מדקויות אלו, סתם נוכרי הוא עובד אלילים, וכל העבודה הזרה היא גם עבודת אז היה חריג, שולי, עבודה זרה שאיננה אלילית . צלמים ואלילים . המשנה לא עוסקת במה ש חכמים לא ציפו שאת יורשיהם תעניין שאלה זו, יותר משאלת היחס לפסלים . במפנה זה של ההיסטוריה ההלכה איננה עוסקת במה שלעתיד יתברר כתופעה רווחת . בתקופה הפוסקים מימי הביניים היו יכולים לנצל פער זה או להתעלם ממנו, והתפתחות ההלכה זו איננה מענייננו כאן . ה מ ו נ ח " ע ב ו ד ה ז ר ה " המונח עבודה זרה איננו מופיע בתורה . בתורה הפולחן הזר מכונה אלילים, אל אחר, אלהים אחרים וכיוצא באלו . בצורה מדויקת יותר, פסל, מצבה וכיוצא באלו . מבחינה לשונית אלו שתי דרות דתיות . רק האל 'שלנו' הוא אלוקי אמת . הגדרות שונות . אל אחר או אלהים אחרים הן הג האיסור על פסל ומצבה, מסיכה וכיוצא באלו הוא איסור על דרך פולחן . לכאורה גם את ה' אין לעבוד באמצעות פסל . בחטא העגל יצרו בני ישראל פסל של האל 'שלנו', המוכר והידוע להם . דקנית אלו הגדרות שונות אך בפועל ואף על פי כן נחשב הדבר לעוון חמור . מבחינה תוכנית דק אלו הגדרות חילופיות לאותה תופעה . חז"ל השתמשו במונחי המקרא, אך במקביל חידשו את המונח 'עבודה זרה' . 'זרה' הוא כל מה שאיננו האל שלנו, האחד והיחיד . רוב הזמן הם מתייחסים לכל העבודה הזרה כגוף אחד, כל הזרים עבדו את אלוהיהם בפסלים . בשולי העולם שלוכעבודת אלילים ( פסלים ) . בפועל אכן איקוניאות, אך דומה שחז"ל אינם מתעניינים בהבחנה זו . מאוחר - חז"ל היו כבר אז דתות בלתי או האסלאם הם עבודת אלילים . הדיון מעניין, אך\יותר יתעורר ויכוח הלכתי האם הנצרות ו עבודה זרה . איננו מחווים כמובן דעהמבחינת המחשבה של חז"ל דומה שאלו בוודאי דרכי במחלוקת ההלכתית היישומית . אלא רק קובעים כי בשביל התנאים והאמוראים כל האחרים הם עובדי עבודה זרה ועובדי אלילים כאחד . השאלות שהציבו הדתות המונותיאסטיות טרם גדו לריבוי העסיקו אותם . זאת למרות שכבר בזמנם פעלו עובדי האש בפרס ובמניכאים שהתנ אלים . במקביל חז"ל מכנים כעבודה זרה, או מפרשים ( שופטים ) כעבודה זרה גם את פולחי המאגיה 2 לסוגיה . המונח "דרכי האמורי" מודגם על ידי סדרה של פרקטיקות מאגיות . כך למשל מדגימה ודה זרה התוספתא : "האומר דגן קרדן הרי זה מדרכי האמרי . ר' יהודה אומר דגן על שם דגון עב 2 ז . - ראו למשל תוס' שבת פרקים ו
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|