|
|
עמוד:14
14 | דנה פאר אבל אם התאהבתי בגריאטרייה בפלימן, במחלקת תשושי נפש בבית האבות, העניין סוכם והיה ברור שזהו הייעוד שלי . מאז אני מציגה עצמי כבעלת חיבה יתרה לאנשים עם דמנציה . עם השנים וההתפתחות המקצועית גבר העניין שלי בדמנציה, המשיך להיות מרכזי בחיי וכיוון את העשייה הטיפולית שלי . ברוב שנות עבודתי, הוקצה לי משרד בתוך מחלקת תשושי נפש . לצורך העמקה נוספת נסעתי לארה"ב להשתלמות ולהסמכה אצל גב’ טיפה סנואו ( Teepa Snow ) , שפיתחה גישה ייחודית לטיפול בדמנציה . הסמכה זו הרחיבה את ההבנה ואת העשייה המקצועית שלי, ורוח הבנה ועשייה זו מצויה בכל אורך ספר זה . אחד הדברים החשובים שלמדתי במשך השנים הוא שדמנציה היא מעבר לכל דמיון . זו מחלה הפוגעת באופן שלא נוכל לדמיין עד שלא נחווה זאת במציאות עם יקירנו . המוח האנושי הוא מופלא, ועדיין רב הנסתר על הגלוי . התנהגויות ותופעות הנובעות מדמנציה הן פונקצייה ישירה של שינויים במוח . אף שאפשר לאפיין דמנציה באופן כללי ולתאר מגוון תופעות המאפיינות אותה, בסופו של דבר דמנציה משפיעה על כל אדם באופן שונה וייחודי . כל אדם מתמודד עם מופעיה השונים והמשונים של דמנציה בדרכו, וכל משפחה מתמודדת בדרכה שלה, בהתאם למגוון גורמים כמו ההיסטוריה המשפחתית, משאבים העומדים לרשות המשפחה עם הופעת דמנציה ועוד . אין מתכון נכון או לא נכון מה לעשות ואיך להתמודד . אתם עושים כמיטב יכולתכם ברגע נתון בהתחשב במידע שיש בידיכם . אחד הדברים המקשים מאוד על בני משפחה מטפלים בהתמודדות 1 הארוכה עם דמנציה הוא הנטייה להאשים את האדם עם דמנציה 1 . הספר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מתאר נשים וגברים כאחד .
|
|