|
|
עמוד:8
8 | עוצמת השיתופיות הקרנבל של סלבדור נחשב הסוער והיצרי ביותר בברזיל . יש לו שורשים אפריקאיים ברורים והוא מתאפיין בחושניות מהולה באלימות . שלושה ימים ולילות בהם לא מפסיקים לרקוד, לנוע, לתסוס . אילולא הייתי מפתח תחושה עמוקה של חיבור להתרחשות הזו, בעקבות שהייה של חודש במקום, סביר להניח שהייתי רק צופה מהצד בנחילי המקומיים שרוקדים בעקבות משאיות הטריו-אלקטריקו, עם מקצבים אפרו-ברזילאיים מטורפים, שבהשוואה אליהם הסמבה המוּכרת לנו נראית עדינה ביותר . החיבור העמוק למקום ולתרבות גרם לי גם לחוש אותה חוויה חזקה, המתוארת בדיוק מושלם בשיר שהזכרתי קודם ושאיתו הסתיים הקרנבל . לעומת האושר שבמוזיקה ובריקוד, פושטים בך ריקנות פתאומית ועצב בסיומו של הלילה האחרון . השמים התבהרו לאט . הרחובות התרוקנו לאחר עשרות שעות רצופות שבהן כמעט לא התאפשר לזוז אלא אם נעת בקצב ובכיוון הנכון . ירדתי, ללא כל סיבה, למרינה הקטנה של סלבדור, ושרתי לעצמי את השיר הזה שוב ושוב, ללא שמץ של מושג לאן מועדות פני ביום שלאחר מכן . שנים מאוחר יותר, בהרצאת TEDx לבני נוער, שבה ביקשו ממני לתאר את המסלול שלי כיזם וכמשפיע חברתי, סיפרתי על המושג Serendipity , "גילוי מקרי", שמתאפשר רק אם אנחנו פתוחים למקריות ומאפשרים אותה בחיינו . שיתפתי אותם בנקודות בהן לאורך מסלול חיי היתה חשיבות לגילוי המקרי לא פחות מאשר לחלקים בהם פעלתי בידיעה ברורה של הייעוד שלי ובתכנון ארוך טווח . הבוקר במרינה של סלבדור היה אחת הנקודות האלו . במרינה עגנו מספר יאכטות, ובעודי יושב על אחת מהן ומחליף חוויות קרנבל עם הסקיפר, חלף לידנו בחור מזוקן ומעט זעוף, שחתר בסירת דינגי קטנה לעבר המזח . ללא כל סיבה נראית לעין הוא שאל אותי, במבטא אוסטרלי עמוק, אם אני מעוניין לבוא לאפריקה . בלי להבין מדוע עניתי לו : כן, ודאי . למחרת יצאנו למסע שהיה בדיעבד אחד מציוני הדרך החשובים בחיי . התברר לי שאותו בחור, סטיב, עוסק כל חייו בהעברת יאכטות ממקום למקום בעולם . איש ים קשוח ולא נחמד . הפעם הוא התבקש להעביר יאכטה ישנה מספרד לקייפטאון וצירף למסע חבר אוסטרלי בשם ברט . השניים הגיעו לסלבדור עם רוחות המסחר המזרחיות בצפון האוקיינוס האטלנטי, ומשם תכננו להיעזר ברוחות המסחר המערביות של האטלנטי הדרומי כדי להגיע לאפריקה .
|
|