מבוא

עמוד:14

14 איבון קוזלובסקי גולן בזמן שלנראוּת יש חשיבות ממעלה ראשונה, בין שזו מופיעה על מסך הקולנוע, הטלוויזיה, הטלפון החכם או המחשב ובין 9 - מתחוללים שני שהוצגה במוזאונים, במוסדות תרבות ובגלריות שינויים תודעתיים אצל הצופה : ראשית, הדימוי הבוקע מהפורמט הדיגיטלי על מטענו הרגשי הקוגניטיבי והנרטיבי נצרב בתודעה האנושית ועובר שינוי וריסמילי מהדימוי הדו-ממדי של תמונה לנרטיב קוהרנטי של סיפור מעשה ושל תובנה היסטורית . שנית, הדימוי המוצג תופס גוף וצורה בתודעה, מחלחל ושוקע בקבינט המוחי, חוצה את גבולות הביקורת וההבחנה עד כדי שהבדיון מקבל ממשות כאמת צרופה . אנו מכירים זאת מהמשפטים הנפוצים ״אני יודע או יודעת, ראיתי זאת בסרט״, ״ככה זה, כי זה מה שהראו בטלוויזיה״ . לעומת זאת, מה שלא נצפה במסכים , אינו קיים אלא בקרב יודעי דבר . ההיסטוריון היידן ווייט ( White ) כינה זאת "מטא- 10 תהליכים אלו נצפו עם המצאת הסרט היסטוריה" ( Metahistory ) . הנע בסוף המאה ה- 19 והשתכללו במחצית השנייה של המאה ה- ,20 כשהעולם המערבי הורגל לראות את האסון הנורא שפקד את העם היהודי בשנים 1939 - 1945 תחת השלטון הנאצי על מסכי הקולנוע והטלוויזיה . מחקרים שנעשו במשך השנים בתחומי ידע, כגון חינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ספרות והיסטוריה, חיזקו את ההנחה שהתודעה ההיסטורית של הצופה נבנתה והושפעה לא מעט מן הייצוג האודיו-ויזואלי על המסך . החוקרים ניסו לבדוק אם אפשר Transcript : Bielefeld , 2011 ; John J . Michalczyk, Filming the end of the Holocaust : Allied documentaries, Nuremberg and the liberation of the concentration camps, London : Bloomsbury, 2014 9 . לוי דרור, מזמן למרחב וההיפך, תל אביב : רסלינג, ,2010 עמ' 9 - 52 . 10 . Hayden White, Metahistory : The historical imagination in nineteenth century Europe, Baltimore and London : Johns Hopkins University Press, 1973

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא