|
|
עמוד:13
ןאוי הןלרויל ל אירמ 13 מבוקר מאפשר לחוקרים לאמוד את ההשפעה הסיבתית של תוכנית או מדיניות מסוימת באופן חף מהטיות . בנרג'י ודופלו נמנים עם החלוצים 7 בשימוש בשיטת מחקר זו בכלכלת הפיתוח . אם ניקח דוגמה מפרק ,3 הבה נניח שמטרת התוכנית היא למגר את המלריה . בעבר, החזיקו שני חוקרים שהוזכרו לעיל — ויליאם איסטרלי וג'פרי סאקס — בדעות מנוגדות בשאלה של חלוקת כילות בחינם . איסטרלי גרס שהכילות החינמיות מהוות תמריץ פסול וכי אנשים לא יעריכו אותן, אלא ישתמשו בהן בסופו של דבר למטרות אחרות, כמו דיג . סאקס, מאידך, גרס שחלוקת הכילות מהווה דרך זולה ויעילה לצמצם את מספר מקרי המלריה ותמך במדיניות . כדי לקבוע מי צדק, ולהכריע בשאלה אם יש לסבסד כילות, לא די להשוות בין אלה שקיבלו כילה בחינם לבין אלה ששילמו בעבורה, מכיוון ששתי הקבוצות הללו שונות מלכתחילה : מי שמשלם תמורת כילה, ככלל, הוא משכיל יותר, ומבין טוב יותר את הצורך בה, בעוד שמי שמקבל אותה בחינם הוא עני יותר, שאלמלא כן לא היה עומד בקשר עם העמותה שמחלקת כילות בחינם . מוטב לערוך ניסוי מבוקר כדי למצוא תשובה לשאלה . אפשר לבחור באקראי כמה נחקרים שקיבלו כילה בחינם, לצד אחרים ששילמו מחיר מסוים בעבורה . שנה לאחר מכן, אפשר לבדוק אם אלה שקיבלו כילה בחינם באמת השתמשו בה פחות . ג'סיקה כהן ופסקלין דופה ערכו ניסוי אקראי מבוקר כזה ב- 2007 . הן מצאו שמשקי הבית שקיבלו את הכילות שחולקו בחינם לא השתמשו בהן פחות או יותר מאלה ששילמו בעבורן . עם זאת, כשהונהגו תשלומים קטנים, צנח הביקוש ב- % 60 . על כן הסיקו החוקרות שחלוקה חינמית תציל חיי אדם 8 ממצא זה גרם מאז לשורה של יותר מאשר מודל של שיתוף בהוצאות . ארגונים בינלאומיים להפסיק לגבות תשלומים חלקיים תמורת מוצרים בעלי השפעה מונעת קריטית על בריאות הציבור . מנקודת מבט כללית יותר, רוב התוצאות שנרצה להשפיע עליהן משקפות בחירות מודעות . תפקיד החוקרת הוא להבין מהן אותן בחירות ומה מנחה אותן . לדוגמה, בעבר נאסף ידע על בלימת מחלות קטלניות כמו מלריה וכולרה באמצעות ניסויים אקראיים מבוקרים שביצעו חוקרים
|
|