|
|
עמוד:12
12 ןריר ס ירימ למרות שהדבר אינו תמיד נאמר מפורשות בספר . הרעיון מבוסס על מחקרי שדה קודמים בתחומי החקלאות, כמו גם על ניסויים קליניים ברפואה . הנהגת שיטות מחקר כאלו בכלכלה מהווה חלק ממה שמכונה "מהפכת האמינות" בכלכלה האמפירית : מהפך מתודולוגי שדחק את המחקר בכמה תחומי משנה לעבר התמקדות ברורה יותר בהערכת קשרי סיבתיות . החל 5 העקרונות בכלכלת העבודה וכלכלת החינוך בשנות השמונים והתשעים, המנחים החדשים הללו שינו את פני המחקר הכלכלי בדור האחרון . מאותה נקודה ואילך, עמדה כלכלת הפיתוח בחזית ההתפתחויות הללו, ועל כן ראוי לבארה בקצרה . כשחוקרת מעוניינת לאמוד את ההשפעה הסיבתית של מדיניות או תוכנית כזו או אחרת, עליה להשיב על שאלות "אם לא" : אם לא היו נחשפים לתוכנית, מה היה עולה בגורלם של מוטביה ? לחילופין, אם לא היו נשארים בחוץ, אם היו מצטרפים לתוכנית, מה היה עולה בגורלם של 6 לא ניתן להעריך את אחרים ? זוהי "הבעיה הבסיסית של ההיסק הסיבתי" : ההשפעה של תוכנית על מישהי ברגע נתון מכיוון שהיא נחשפה אליה או שלא — אלו שתי האפשרויות . אם החוקרת תנסה לענות לשאלת ה"אם לא" בעזרת נתונים תצפיתיים, כלומר נתונים שמקורם בתהליך שלא היה נתון לשליטתה, קיים סיכוי גבוה שממצאיה יהיו מטעים בשל בעיית המיון : נסיבותיהם של אלה שבוחרים לקבל טיפול רפואי מסוים, למשל, שונות מנסיבותיהם של אלה שלא פנו לקבלת אותו טיפול . כשהחוקרת מנסה להשוות בין שתי הקבוצות, כל הבדל שמזוהה ביניהן ינבע משילוב של אותם הבדלים נסיבתיים שהיו קיימים קודם לכן ( במידע, בבריאות וכו' ) ושל השפעת הטיפול עצמה . העובדה שהתקיים הבדל שיטתי בין שתי הקבוצות לפני הטיפול מקשה מאוד על החוקרת לבודד את השפעתו . דרך אחת לפתור את בעיית המיון היא להקצות באקראי נחקרים או יחידות ניתוח אחרות כמו משקי בית, כפרים או בתי ספר לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת . אם יחידה מסוימת נכללת באחת הקבוצות הללו אך ורק כתוצאה של הטלת פור, ההבדל השיטתי היחיד בין הקבוצות יתקבל בהשפעת חשיפתן לתוכנית . כשהוא מתוכנן ומיושם כהלכה, ניסוי אקראי
|
|