|
|
עמוד:10
10 ןריר ס ירימ הן עניות . זרם מרכזי במחקר זה משתמש במודלים של צמיחה כדי להסביר את הפערים הגדולים בפריון בין מדינות עשירות ועניות, בעוד שמחקרים עדכניים יותר שמים דגש על הבדלים באיכות מוסדות המדינה כגורם מכריע לפערים אלה . עד שנות התשעים, הייתה משותפת למחקרים אלה נקודת מבט של "מלמעלה למטה", ורובם נערכו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות מערביות, שהציעו שיטות או מודלים שהיו מנותקים ממציאות חייהם של העניים . מאז שנות התשעים, הובילו מחברי הספר מהפך משמעותי בכלכלת הפיתוח, והמחקר המוצג כאן משקף את התפנית שחוללו בתחום . כיום זהו שדה מחקר הולך ומתרחב שמושך חוקרים צעירים רבים ומסתמך יותר ויותר על שיטות אמפיריות חדשניות . כמו כן ניכרת התרחקות מנקודת המבט של ה"מקרו", או רמת המדינה, לטובת גישת "מיקרו" : רבים מהמחקרים העדכניים בכלכלת פיתוח מדגישים את העובדים, משקי הבית ובעלי העסקים הקטנים בסביבות מעוטות הכנסה, וחותרים להבין את העוני 2 ניתן לומר שמחברי דרך המצבים והאתגרים היומיומיים הניצבים לפתחם . המחקרים המוצגים בספר זה סייעו להטות את כיוון המחקר המוביל, ובמידה מסוימת גם להשפיע על קובעי המדיניות לבחון כיצד עניים חיים באמת . עבודתם זו תרמה משמעותית לדיון בתועלת שבסיוע חוץ, ובאופן כללי יותר ב"מה שעובד" בצמצום ממדי העוני . דיון זה התנהל זה מכבר בין שני מחנות . מחד גיסא, הדגישו שוחרי סיוע החוץ את הסבל האנושי הנלווה 3 מאידך גיסא, לעוני וטענו בזכות הזרמת סיוע מסיבי כדרך לשים קץ לעוני . תקפו מתנגדי הסיוע התערבויות המיועדות לפתור בעיות מיידיות מבלי להתמודד עם הסוגיות הפוליטיות המערכתיות שביסודן, וטענו כי במקרה הטוב, הסיוע הזר אינו עושה דבר למיגור העוני בטווח הארוך, ובמקרה 4 שני הטיעונים נשמעים אינטואיטיביים ומבוססים הרע אף פוגע במאמץ . תיאורטית — כיצד אם כן ניתן להכריע ביניהם ? מחברי הספר הציעו אופק חדש : במקום לנסות לענות על השאלה הגדולה, כיצד למגר את העוני, הם
|
|