הקדמה

עמוד:11

הקדמה | 11 מראה ה"נוף הבנוי" שיוצרים הכפר הקדום והכפר המסורתי הוא תוצאה של הקשרים המורכבים שהתפתחו בין כל האיברים המרכיבים את המערכת האורגאנית המכונה "כפר" . הדרך אל הכפר, הבית הכפרי, המעיין ובריכת האגירה, בית התפילה, הרחוב, הסמטה וחצר הבית, השדות החקלאיים, קירות התמך של הטרסות, וכדומה . מכאן, שעל השפה האדריכלית המקומית ההולכת ונבנית כאן להכיל את כל המרכיבים של הכפר, וגם את הקשרים ביניהם . אדריכלות מקומית בזמן השפה האדריכלית שמנסח המחקר בחלקו השני עשויה מספר רבדים : הצורה של הכפר ושל הבית הכפרי ברובד האחד, והתכנים החברתיים-תרבותיים שיצרו אותם, ברובד האחר . לשם כך מצאתי צורך בבנייה של כלי מחקרי מרחבי ולא ליניארי, המסוגל לשאת מורכבות של עבודה בשני צירים בו-זמנית : לעומק ולרוחב : ממד העומק נוצר מהתוויית ציר זמן שלאורכו נבחנו הכפר והבית הכפרי, לאורך התקופות, ביחידה גיאוגרפית אחת . כך, שהחלק הראשון של המחקר מוקדש ללימוד כפרים מהתקופה הישראלית, הרומית, הביזאנטית, הערבית המוקדמת, הצלבנית והעות'מאנית, 10 כאשר בכל תקופה נדונים כמה כפרים בהרי יהודה . 11 ממד הרוחב הוא פריטה של מכלול המרכיבים של הכפר ושל הבית הכפרי לחלקיקים המרכיבים אותם – לתבניות אדריכליות – והן יוצגו בחלק השני של המחקר, בארבע רמות הניתוח : הכפר, הבית, הנוף והפרט . חלק זה יכלול בחינה של כל תבנית בפני עצמה, והקשריה לתבניות האחרות בכל רמות הניתוח, וכן יוצגו התמורות שחלו בתבניות לאורך התקופות שנסקרו בחלק הראשון של המחקר . 12 לסיכום, למחקר הנוכחי שלוש מטרות : הראשונה היא לתאר ולפענח את הכפרים בתקופות השונות ; השנייה היא לבנות את המערכת התבניתית-האדריכלית-המקומית ככלי עבודה שיטתי, מדויק ועם זאת מתפתח, לשם ניסוח שפה אדריכלית מקומית ארץ-ישראלית בהרי-יהודה ; והשלישית – לבסס שיטת מחקר, המאפשרת יצירה של אדריכלות מקומית- שורשית, ועם זאת עכשווית, בארץ ישראל כולה ובכל מקום בעולם . 10 בפרק ב' נסקרו כפרים בתקופות השונות, התקופה העות'מאנית תוארה כאן בקצרה על מנת להשלים את התמונה הפרה-מודרנית, מוצגות בו מסקנות המחקר שערכתי על אדריכלות הכפר והבית בכפר ליפתא שבמבואות ירושלים, במסגרת עבודה מחקרית מורחבת . תבניות ייחודיות שהתפתחו בה שולבו בפרק התבניות האדריכליות . וכן ראו סקר אדריכלי היסטורי בתוך : / www . arcgis . com / apps / MapSeries index . html ? appid = 7 fae9 adafdde47 b8 b000 d85 e340 dd0 b7 11 במקרה הצורך, לשם השלמת הנתונים או לשם השוואה, הובאו דוגמאות לכפרים גם מאתרים גיאוגרפיים אחרים, וראו על כך במבוא . 12 מבנה "שפת התבניות" של אלכסנדר ושותפיו הוא על-זמני ועל-מקומי . זהו כלי מופשט, ולכן הוגדר חלקו התיאורטי כ"נצחי" ( ראו אלכסנדר, הדרך הנצחית ) . המחקר הנוכחי משתמש בשיטה, ומפתח ומרחיב אותה כך, שככלי מחקרי היא מאפשרת לכלול גם את ממד הזמן והקשרים מדעיים נוספים . עוד על המתודולוגיה להלן .

הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר