|
|
עמוד:13
13 הקדמה בריא רק כשאני מעשן . " שתי אלה דוגמאות למידת העיוות שאפשר להגיע אליה כשחיים במה שהבודהיזם קורא מָאיָה, עולם האשליה שנוצר על ידי מחשבותינו . ההתמכרויות המוכרות והרגילות, עישון ושתייה, קשות לגמילה בין השאר משום שאם אתה מצליח להיגמל, אתה עלול להרגיש רע במשך שבועות, חודשים או אפילו שנים . אלכוהוליסטים בתהליך גמילה אומרים לעיתים קרובות, "אין שעה ביום שעוברת בלי שאשתוקק למשקה . " הבשורה הטובה בכל הנוגע להפחתת הכעס או לביטולו היא שהחל מהפעם הראשונה שאתה בוחר לא לכעוס, או לא לפעול מתוך כעס, אתה כבר מרגיש טוב יותר . ברגע שאתה חווה את ההבדל, אתה לא רוצה לחזור להרגל . יהיו כאלה שיטענו שכעס הוא דבר חיוני שמשרת מטרות מועילות . אמת, כשאתה כועס, זה עשוי להיות סימן לכך שדבר-מה אינו כשורה באופן שאתה מתייחס לאחרים או לסביבה . כעס יכול גם להניע אותך לפעול בקשר למשהו שנראה לך לקוי או פסול מבחינה מוסרית . כשאתה רואה מישהו פוגע בילד, מתעוררת בך צורה של כעס שאפשר לקרוא לה "התקוממות מוסרית" . אבל אם אתה מגיב בצורה חמומת-מוח ונסערת, זה עלול להחמיר את המצב . אם אתה רואה אם סוטרת שוב ושוב לילד שלה, אתה עשוי לרצות להתערב פיזית, אולי אפילו להכות את האם . זה עשוי לבלום מקומית את הפגיעה בילד, אך האֵם עלולה בהחלט להוסיף את ההתגרות הזאת לסיבות להמשכת הפגיעה בילד בפעמים הבאות .
|
|