|
|
עמוד:11
פ ת ח י ד ב ר י ם 11 חיים שירמן את הקמתו של המפעל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . מלאכת זיהוי הקטעים ליוותה אותנו לאורך כל השנים שלב אחרי שלב עד הזמן האחרון ממש בעבודתן המסורה של ממשיכות הדרך , פרופסור שולמית אליצור וד״ר שרה כהן . בפירוש הטקסטים והגהתם הנשנית וחוזרת עמדו לימיננו ד״ר דליה חושן ומר מיכאל גרשוני . תלמידים בסמינרים לשירת ימי הביניים באוניברסיטה העברית בירושלים תרמו את חלקם ברבות השנים , ואחד מהם , המחבר השני , אף חיבר עבודת דוקטור – הסגנון העברי בפיוטי שמואל השלישי – שראתה אור כספר בהוצאת בריל ,2003 עמ׳ 1 – 377 + I – XLII . כל אלה קידמו מאוד את העבודה הרבה שעמדה לפנינו בפרסום הזה . מלומדים חשובים האירו את עינינו בנקודות רבות , ואך ראוי שנזכיר את שמם כאן בתודה ובברכה . מר בנימין לפלר , זכרונו לברכה , ותיבדל לחיים , ד״ר נורית שובל-דודאי , שניהם מן הצוות של המילון ההיסטורי ללשון העברית באקדמיה ללשון בירושלים , היו לנו לעזר רב בעבודה הפילולוגית , הוא בזיהוי קטעים ובניתוחם והיא בזיהוי המילים היווניות . בגילוייו בכתבי היד שיתף אותנו בעין טובה ד״ר פיטר לנרד , ובזיהוי קטעי תפילה סייע בידינו פרופסור אורי ארליך , שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב . בהבהרות ובגילויים בתולדות המדעים נעזרנו בפרופסורים ריימונד לייכט מהאוניברסיטה העברית בירושלים וכן בפרופסור צבי לנגרמן מאוניברסיטת בר-אילן , אשר הצליח לרתום לעניין גם את פרופסור ב״ר גולדשטיין מאוניברסיטת ייל . הערותיהם המצוינות של הפרופסורים יעקב אלבוים , אברהם טל , מנחם כהנא , חננאל מאק ומרדכי עקיבא פרידמן הצילו אותנו משגיאות רבות , ועזרתו ורעיונותיו של פרופסור יהושע בלאו לא יסולאו בפז . הערות ותיקונים שהוצעו לנו בפירושי הטקסטים על ידי פרופסור נחום ברונזניק ומר אברהם לוין מירושלים סימנו באותיות בי״ת ולמ״ד . גב׳ אסתר גולדנברג ערכה וסגננה טיוטה של המבוא . לכולם אנו אסירי טובה . בשאלות הטיפוגרפיה וההבאה לדפוס נעזרנו בעצות המועילות וברוח הטובה שבהן ליוו אותנו לאורך שלבי העבודה גב׳ צופיה לסמן ומר דניאל שפיצר . על פי עצותיהם החלטנו לפרוס את הטקסטים על פני הדף במבנים יציבים באופן המשקף בצורה הטובה ביותר את התבניות של הפיוטים תוך התערבות מינימאלית במהלכם השוטף . המהדורה שלנו מבוססת על קריאה מדוקדקת בכתבי יד במקור . בינתיים התברר לנו שקטעים שיהלום ראה במקור לאורך השנים הארוכות של הכנת המהדורה בספריות האוניברסיטאיות של קמברידג׳ ואוקספורד , בספרייה הבריטית בלונדון , בספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק וכן בספריית ההיברו יוניון קולג׳ בסינסנטי ניתן לקרוא בהם כיום בצורה טובה יותר באתר הגניזה של פרידברג . קריאות מסופקות רבות התלבנו באופן ניכר הודות לאמצעים הטכניים החדשים . למרבה הצער איננו יודעים עוד כיום להבחין בין הקריאות הישנות והחדשות . עם זאת אנו יודעים בבירור על קטע אחד מכל 800 הקטעים שהוא מבוסס על הקריאה במקור , והוא כתב יד רוסו בסינסנטי , שעקבותיו נעלמו , והוא גם איננו מופיע באתר הגניזה של פרידברג . את כל הקטעים ראינו וחזרנו ובדקנו בסרטי המיקרופילם של המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שליד הספרייה הלאומית בירושלים . לעובדי המכון המסורים אנו אומרים תודה גם כאן . אין צריך לומר שאנו מחזיקים טובה לספריות
|
|