פתחי דברים

עמוד:10

י ו צ ר ו ת ר ב י ש מ ו א ל ה ש ל י ש י 10 הלוח , שהייתה קשורה במולד הירח ובחישובי שנת השמש , נחשבה מאז ומעולם פריבילגיה ייחודית של חכמי ארץ ישראל . אולם חישובי הלוח היו נושא לוויכוח לוהט עם הישיבה בתחילת העשור השלישי של המאה העשירית , שנים ספורות לפני שבא משוררנו לעולם , והעניין לא ירד מן הפרק גם בשנים שאחר כך . לא ייפלא אפוא שביצירות החתומות ׳שמואל החבר׳ המשורר נכנס לפרטי אסטרונומיה שלא נודעו לפני כן בספרות העברית . אנו מפרסמים כאן בפעם הראשונה במהדורה ביקורתית כחמש מאות מיצירותיו של ר׳ שמואל בן הושענא , והן מעידות על הרמה הספרותית הגבוהה של המשורר המיוחד הזה . אין לדעת כמה יצירות עלומות מפרי עטו לא הגיעו לידינו , אבל אם אמנם הוא כתב מלבד שמונה היצירות השבתיות בסוג היוצר לבדו ) גוף היוצר , אופן , מאורה , אהבה , זולת , מי כמכה , ה׳ מלכנו ועד מתי ( גם מערכות דומות לשבתות מצוינות בשנה , לחגים ולמועדים , לבד ממה שבוודאי כתב בסוגות אחרות מתוקף מעמד המנהיגות שלו ) קינות וסליחות וכדומה ( , נוכל לשער שאולי לא יצאנו כאן במהדורה זו וחצי תאוותנו בידינו . מעבר לפעילותו הספרותית שמואל השלישי נודע כאחד האישים המפורסמים בדורו , ושמו מופיע בתעודות הגניזה מן המאות העשירית והאחת-עשרה . למעשה הוא הראשון בין פייטני הגניזה אשר מעבר לשמו החתום ביצירותיו נשתמרו ממנו גם תעודות אוטוגרפיות . הוא היה פעיל כשליח הישיבה בפלרמו , בדמשק ובפסטאט ובוודאי גם במקומות נוספים . מחוץ להעתקות הגניזה אנו מוצאים את יצירותיו גם בכתבי יד ובדפוסים ראשונים של מחזורי ספרד . השלישי הצטיין כנראה בתודעה עצמית מפותחת . בפיוט שכתב לזכר פרעות ג׳ בשבט , שהתרחשו בפסטאט ושהוא היה בין היתר קרבנם , הוא מודה לאל על שקיים אותו בחיים כדי שיוכל לספר ולשמר לדורות את זיכרון המאורעות . כמו רבים ממשוררי תור הזהב הספרדי הוא כבר כתב רבים מפיוטיו בחריזת גוף ראשון ׳אני׳ , ׳שלי׳ , והוא פעל מעבר להיותו שליח הציבור , שופר הכלל , גם כמייצג של האני הפרטי שלו , לא רק הציבורי . מבחינה זאת השלישי הוא אחד מן הנציגים הראשונים של הזרם החדש בשירה העברית הנכתבת בעקבות ההשפעה הערבית בליריקה אישית . הדבר חשוב במיוחד גם בגלל מיקומו במזרח , מחוץ למעגל של שירת ספרד . משנת 1924 ואילך נתפרסמו בכתבי-עת שונים חלקים מפיוטיו . אבל בסך הכול ראו אור עד ימינו כמה עשרות משיריו בלבד . מהדורתנו המבוססת על כשמונה מאות קטעי גניזה המפוזרים בעולם כולו , בין פטרבורג במזרח וניו-יורק במערב , כוללת את האוסף המלא של שיריו הידועים המגיע לכדי חמש מאות שירים ומעלה . הם מועתקים כאן במהדורה ביקורתית עם חילופי נוסח ופירוש מקיף , כולל רשימות ומפתחות . השירים המתפרסמים הם אוצר בלום של עדויות לחיי הרוח של הקהילה הארץ ישראלית בסוף תקופת הגאונים . וכאן מקום אתנו להודות לכל אלה שסייעו בידינו בהכנת המהדורה שנמשכה שנים הרבה : בראש ובראשונה המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר , שעמד בראשו ואשר המחבר הראשון שימש בו עוזר מחקר בזמן הראשון להיווסדו . היה זה בשנת תשכ״ז , כאשר הציע פרופסור

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר