|
|
עמוד:11
פרק ראשון - משבר החינוך ההומניסטי | 11 הומניסטים את התביעה להעניק לכל בני החברה את החינוך שניתן בעבר לבני העלייה . ההיגיון היה פשוט : אם כל בני החברה הם אזרחים שווי זכויות, הכול שווים בזכותם לקבל חינוך מעולה . אם כל בני החברה משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות בהיותם אזרחים במדינה דמוקרטית, יש אינטרס חברתי עליון שכולם יחונכו להיות אנשים אוטונומיים, עצמאיים וביקורתיים . טענות כאלה השמיעו מחנכים רבים, כמו רוברט האצ׳ינס ומורטימר אדלר, במחצית השנייה של המאה ה - 20 , ומרתה נוסבאום ממשיכה להשמיען בימינו אנו . אבל האידיאה של “חינוך הומניסטי לכול״ לא הוגשמה מעולם . הדמוקרטיזציה של החינוך ההומניסטי לא התחוללה . חברת ההמונים במשטרים הדמוקרטיים נעשתה המונית יותר ויותר . החניכים והמורים של החינוך המעולה נהפכו בהדרגה מעילית בעלת ייעוד חברתי לקבוצה פריבילגית אך מיותרת, קבוצה שהסדר הקיים סובל אותה אף שההצדקות החברתיות לקיומה נקלשו והלכו . לקראת סוף המאה ה - 20 ובראשית המאה ה - ,21 החמיר המצב עוד יותר . הלימודים הגבוהים בתחום מדעי הרוח ננטשו למעשה, וגם הוראת המקצועות ההומניים בבתי הספר הצטמצמה מאוד . אומנם אפשר לטעון שייתכן שהתמונה אינה חמורה כל כך, כי אף שמוסדות לימוד ומסלולי לימוד פורמליים הולכים ונסגרים, אפשרויות הלימוד הבלתי פורמלי הולכות ומתרבות בזכות אמצעי התקשורת החדישים . האינטרנט הופך את הידע לנגיש ומאפשר ללמוד פילוסופיה, היסטוריה וספרות גם מחוץ לבית הספר ולאוניברסיטה . אין זה טיעון מופרך, ובכל זאת, נגישות חומר הלימוד היא רק תנאי אחד לרכישת הדעת ולעיצוב האישיות בתהליך הלימוד . תנאים אחרים, כמו ברירה קפדנית של החומר, תיווכו לתלמידים, ניהול דיאלוג עליו והדרכת החניכים בדרכם להיות לומדים אקטיביים, אינם מתרחשים במרחב הווירטואלי, או מתרחשים בו במידה קטנה בהרבה . דומה שגם ההעמקה, השקידה והקפדנות העיונית זרות לרוחו של האינטרנט : מי שמחפשים ב״גוגל״ או ב״ויקיפדיה״ הם צרכני אינפורמציה יותר משהם תלמידי הומניסטיקה במובנה המלא והעשיר . בינואר 2018 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מצב מדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בישראל : לפני שלושים שנה למדו כמעט רבע מהסטודנטים בחוגים השייכים למדעי הרוח, ואילו היום הם פחות מ - % 8 . בעשור האחרון הירידה היא במספרים מוחלטים ולא רק ירידה יחסית בשיעור הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח מתוך כלל הסטודנטים . מראשית שנות האלפיים נסגרו שלושים מקצועות וחוגי לימוד במדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל . מנתונים שפרסמו גורמים כמו מכון ון ליר, הקרן למדעי הרוח והמועצה
|
|