|
|
עמוד:10
10 | להמשיך את השיחה : הזמנה לחינוך הומניסטי שולל באמצעות פרסום ותעמולה . הם לא קיבלו חינוך במידה הדרושה כדי להתנגד למי ששוללים מהם את הכוח הפוליטי שהחינוך היה אמור 1 להעניק להם . ( 9 - 8 . Hutchins, 1953, pp ) . כמה שנים אחר כך הכריז ספר בריטי קטן, אסופת מאמרים בעריכת ההיסטוריון ג׳והן פלמב, על המשבר כבר בכותרתו : Plumb, ( Crisis in the Humanities 1964 ) . יואב רינון, איש החוג לספרות והחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטה העברית, חזר כהד על הכותרת הזאת בעברית יובל שנים מאוחר יותר בספרו המצוין משבר מדעי הרוח ( רינון, 2014 ) . ושוב באמריקה, אישים כמו מורטימר אדלר, אלן בלום, ניל פוסטמן ומרתה נוסבאום מתריעים שוב ושוב, עשור אחר עשור, על הקץ הקרוב של העיסוק הציבורי בהומניסטיקה ועל ההשלכות החמורות הצפויות מכך . האזהרות החוזרות ונשנות האלה תומכות, לכאורה, בהשערה שהמשבר היה שם תמיד ויהיה שם לנצח, ולכן, אולי, אין אנו צריכים לראות בו משבר . נראה שמשהו מעין זה נרמז בדבריו של שמואל שקולניקוב, שכתב “ההומניזם כדרישה ( ולא כתנועה תרבותית בלבד ) , פניו תמיד נגד הזרם . כך הוא היה בשיאו, ברנסאנס, כך הוא היה במאות ה - 18 וה - 19 וכך הוא גם עכשיו״ ( שקולניקוב, 2008 , עמ׳ 274 ) . אלא ששקולניקוב עצמו מקדים למשפט הזה, המתאר לכאורה מצב משברי נצחי של ההומניזם, את הטענה האקטואלית : “ההומניזם נחוץ היום יותר מתמיד, ודווקא מפני שהוא נראה כה בלתי אפשרי״ ( שם ) . גם אם אפשר לראות במשבר החינוך ההומניסטי תופעה נצחית, בכל זאת יש טעם לדבר על משבר אקטואלי, משבר חמור ומטריד יותר, כך נדמה, מאותה הוויה משברית מתמשכת . גם המשבר האקטואלי לא הופיע זה עתה . הוא נמשך כבר יותר ממאה שנים . ניטשה ראה את ראשיתו בסוף המאה ה - ,19 ואנחנו מתבוננים היום בתוצאותיו . תהליכי הדמוקרטיזציה, השוויון והרחבת מעגל הנהנים מזכויות אזרחיות וחברתיות ( כמו הזכות לחינוך ) , לא הולידו, כפי שהיה אפשר לקוות, הרחבה והעמקה של החינוך ההומניסטי . לאמיתו של דבר, הוא נעשה נדיר מאי פעם . בעידנים הקודמים היה החינוך בכללו נחלתן של קבוצות מיעוט פריבילגיות, דבר זה נכון במיוחד לחינוך ההומניסטי, הנושא בחובו מחויבות לטיפוחם של חניכים אוטונומיים ועצמאיים, לעיצובן של נפשות מעודנות ולהקניית עושר תרבותי . הוא נחשב חינוך הראוי לבני - חורין, כלומר לבני העילית החברתית השליטה האמורה להנהיג את החברה . במאה ה - 20 , כאשר נעשו עקרונות הדמוקרטיה והשוויון האידיאולוגיה הדומיננטית במערב, הציבו מחנכים 1 כל תרגומי המקורות הלועזיים שלא הופיעו בדפוס בעברית הם שלי, י״ג .
|
|