|
|
עמוד:12
המהפכה החוקתית 12 בדרך כלל השאלה מקדימה . ל ולא רק מחוץ לה בתדירות גבוהה גם בישרא צרור אבחנות המעידות על בורות בכל הנוגע להיסטוריה החוקתית כמו גם מניסיוני הדל למדתי שלישראלי . לתמונת המצב החוקתי העכשווי בישראל . חסרים בדרך כלל נתונים היסטוריים לצד הבנה תיאורטית על המשפט החוקתי הידיעה המצומצמת של אזרחי מדינות אחרות הסבר חלקי לה טמון בהכרעה שקיבלו ראשי . הישראלי היא אולי מובנת לקיים את פעילותם , לאחר פולמוס ארוך , הטכניון לפני כשמונים שנה . שכידוע אינה שגורה בפי תושבי שאר העולם , האקדמית בשפה העברית ישראל בהנחה שהניסיון הפרטי שלי אכן משקף את המציאות ב - לעומת זאת ככלות . הבורות היחסית של אזרחי ישראל בענייני חוקה מובנת פחות - לפחות בעשור וחצי האחרונים מרכז הכובד של הזירה המשפטית , הכול איך ייתכן שהישראלי . והפוליטית במדינת ישראל הועתק למגרש החוקתי כל , הממוצע איננו יודע לתאר במדויק את תמונת המצב החוקתי בישראל ? מה עניין זה מלמד ? להביע דעה מנומקת בדבר הכיוון שאליו יש לשאוףשכן ? ממה הוא נובע תשובה אפשרית אחת תהיה שהדבר מעיד על רדידות מחשבתית ועל . בתשובה זו יש לדעתי שמץ של אמת . יזם פּ נטיית הישראלי החדש לאסקֵ ואולי גם ) לא מעט ישראלים מגלים בורות בכל הנוגע לעברה הרחוק ישראלים רבים גם מעדיפים לברוח למחוזות אחרים . של המדינה ( ובהקר ובלבד שלא ייאלצו להתמודד עם המציאות המדאיגה ( ? ריאליטי ) לתלות את הקולר בצווארו אי אפשר אולם לדעתי . והדילמות המסובכות , ראשית . שתי סיבות נוספות לפחות לבורות היחסית . של הציבור בלבד וממילא , ויקט החוקה בישראל נתון בתרדמת במשך שנות דור היה פר גם . סוגיית החוקה לא תפסה מקום משמעותי בשיח הציבורי בישראל הדבר נעשה בפרופיל , כשהפרויקט צבר תאוצה בראשית שנות התשעים מהפכה " שכונה בדיעבד - התהליך . נמוך ובלא ליווי ציבורי הולם מלואו לפני הציבור חמק מגלי הרדאר התקשורתי ולא נחשף ב - " חוקתית נגד מאוחרת - בשלב מסוים החלה הכנסת לעסוק בעניין כתגובת . בישראל למה שחלק מחבריה זיהו כניסיון השתלטות של בית המשפט על המערכת אך גם בשלב זה לא החוקה כמושג וכמוסד היא שעמדה במוקד , הפוליטית פט מערכת היחסים בין בית המש - אלא שאלה כללית יותר , המחלוקת החוקה היא רק אחד מן . העליון והעומד בראשו לבין המערכת הפוליטית
|
|