|
|
עמוד:14
אורי מור 14 במרחק גאוגרפי ומנטלי מן האתרים המרכזיים של חידוש הדיבור העברי, רובם בני העלייה הראשונה, כאליעזר בן יהודה ואהרן מאיר מזיא, או בני היישוב הישן, כדוד ילין ויוסף בר"ן מיוחס ; הם קידמו תכנון לשון מערכתי המיוסד על ידיעת העברית הקדומה ועל עבודה עיונית כבדת ראש וממושכת . לעומתם אנשי אגודת המורים, וכמוהם אחרים שעסקו בהגשמה של תחיית העברית, 14 היו צעירים סוציאליסטים בני העלייה השנייה שפעלו בתל אביב ובמושבות וקידמו עשייה זריזה המכוונת לכאן ולעכשיו ומתנתקת מתרבות אירופה וממורשתה . 15 המרחק בין ועד הלשון לאגודת המורים ולפעילות הגשמת התחייה התבטא למשל ( א ) בהקמת גוף מתחרה לוועד הלשון, הוועדה להרחבת השפה, עד התערבותו של אחד העם ב- 1911 ( ראו להלן ) ; ( ב ) בהבעת התנגדות לסמכות ועד הלשון באספה השמינית של אגודת המורים ב- 1912 ובעקבותיה ; ( ג ) ובפרשת מלחמת השפות ( 1913 - 1914 ) , שלא הורגש בה חלקו של ועד הלשון . 16 עדות לכך היא גם העשייה הענפה בלשון באותן שנים מחוץ לוועד, למשל בגיבוש נורמות לשון בעיתונות . 17 אם כן, עוד בשלב המוקדם הזה בתהליך התמסדותה של העברית החדשה התפתחו שני דגמים מנוגדים — או משלימים — של תכנון לשון ושל עברית אידאלית : הדגם הלמדני והעיוני של ועד הלשון והדגם הספונטני והמעשי של מגשימי התחייה . שני המחנות דגלו בערכי מודרניות, ושניהם שאפו ללשון לאומית אחידה, אבל התנהל ביניהם מאבק על הגדרת השפה הלגיטימית של היישוב העברי החדש בארץ ישראל . 'שפה לגיטימית', מונח שטבע הפילוסוף והסוציולוג פייר בורדיה, היא שפה שתקניותה מבוססת ומקנה לה סמכות ומעמד מחייב בהקשר מוסדי מסוים : 'שפה שעומדת בקריטריונים הרגילים של הדקדוקיות, שפה שאומרת בהתמדה, בנוסף למה שהיא אומרת, שהיא מיטיבה לומר 14 על מושג ההגשמה ( implementation ) בהקשר של תכנון לשון ראו : אילן אלדר, תכנון לשון בישראל , האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תש"ע, עמ' 9 . על פעולות הגשמת התחייה שמחוץ למערכת החינוך ראו למשל : אלדר, שם, עמ' 64 - 69 ; בנימין הרשב, לשון בימי מהפכה : המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית , כרמל, ירושלים תשס"ח, עמ' 148 - ,152 162 - 166 ; בעז נוימן, תשוקת החלוצים , עם עובד, תל אביב תשס"ט, עמ' 188 - 194 . 15 Glinert, ‘The “Back to the Future” Syndrome’, pp . 225 - 230 ; İlker Aytürk, ‘Revisiting the Language Factor in Zionism : The Hebrew Language Council from 1904 to 1914 ,’ Bulletin of the School of Oriental & African Studies , 73 ( 2012 ) , pp . 53 - 55 . על ההבדלים האידאולוגיים בין בני העלייה הראשונה לבני העלייה השנייה מבחינת תפיסות הלשון ראו : יעל רשף, 'שלושה דורות בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים', לשוננו , עו ( תשע"ד ) , עמ' 342 - 343 ; אייבי סישל ומירי בר-זיו-לוי, 'תרומתן של נשות העלייה הראשונה לבניית קהילת דוברי עברית בראשון לציון', קתדרה , 169 ( תשע"ט ) , עמ' 104 - 107 ; Arieh Bruce Saposnik, Becoming Hebrew : The Creation of a Jewish National Culture in Ottoman Palestine , Oxford University Press, Oxford 2008, pp . 101 - 104, 107 - 108 . 16 אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה , עמ' 56 - ,60 72 - ,76 144 - 149 ; 58 - 56 . Aytürk, ibid . , pp . 17 הרשב, לשון בימי מהפכה , עמ' 138 - 140 ; רשף, 'שלושה דורות בעיתונות העברית' .
|
|