|
|
עמוד:10
זרתוסטרא בירושלים [ 10 ] והיה אדון לעצמו . התשוקה של האדם המודרני, שהתגלגלה משאיפה לעצמיות לרצון לעוצמה מחוסרת כל הגבלה עצמית ומייחדת את זמננו . החלק הנוכחי של הטרילוגיה דן ביחסים בין התרבות המערבית למחשבה היהודית ובזיקה שבין הפילוסופיה הניטשיאנית ובין המודרניות היהודית . הציונות היתה התשוקה הפרומתאית של יהודים רבים באירופה בעת החדשה ; אנשי רוח יהודים ביקשו, החל מתרבות התחייה, להמיר את עצמם לעברים . קרבתם למודרניות החילונית חשפה אותם ואת הבאים אחריהם למושגיו של ניטשה, וסייעה להם לגבש את זהותם . דרכי המודרניות לא פסחו עליהם : התשוקה ליילד ״עברי חדש״, הדרישה לשינוי ערך של הערכים, והרצון לעוצמה עברית ולזהות עצמית . ברדיצ׳בסקי טען שכדי לבנות מקדש יש להרוס מקדש ; ביאליק זעק : ״אנחנו גיבורים ! דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנחנו״ ; גרשם שלום אמר ביומנו : ״זרתוסטרא למעשה הוא תנ״ך חדש . ״ שפתם היתה רחוקה מלשון העבר ודרכיהם המודרניות היו מגוונות, אך לכולם היה משותף חיפוש רליגיוזי אחר הגאולה . ספר זה נכתב בהשראתם של אוהביו וחוקריו של ניטשה בירושלים . בראש ובראשונה אני חב חוב של כבוד לאריה לייב ויספיש, ״שר החוץ של נטורי קרתא״ . פגשתי בו בסמינר ״ניטשה ומשבר הערכים״ שערך פרופסור יעקב טלמון באוניברסיטה העברית . הופעתו וסגנון דיבורו הסתירו את בקיאותו הרבה בכתבי ״הגוי הקדוש הזה״, אותו כינה ״קדוש אלוהים״ . את חייו הקדיש לדה- נאציפיקציה של הפילוסוף הגרמני, ואף קרא להעלאת עצמותיו לירושלים . בעקבותיו התחלתי לחקור את הדמויות היהודיות, העבריות והישראליות הניטשיאניות . בירושלים של שנות השבעים בלטו אוהבי ניטשה נוספים, כגון השופט חיים כהן שכדבריו חייב את אפיקורוסותו לניטשה, ישראל אלדד שהריק לעברית את כרכיו של הפילוסוף, האב מרסל דיבואה ששילב במנזרו קריאה בזרתוסטרא ובברית החדשה, וישעיהו ליבוביץ שהבין לעומק את משמעות פטישו הפילוסופי של ההוגה . זכיתי לשוחח על ההגות הניטשיאנית עם יהושע אריאלי, נתן רוטנשטרייך, ירמיהו יובל, פול מנדס-פלור, רוברט ויסטריך, אבי שגיא, מנחם ברינקר, מרטין ג׳יי ורוברט אלטר . לכולם אני חב תודה מעומקא דליבא . אני מודה לעורכת הלשון שרית בלונדר, לעובדי ״מוסד ביאליק״ – לעטרה קליגמן, לאורית ורטהיים-אלירז ולרפאל ברוכיאן, ולמעצבת העטיפה – יהודית אייל . מוסד ביאליק הוא בית ( ההוצאה ) שלי יותר מרבע מאה, ועתה יוצאות בו לאור גם מהדורות חדשות של שני כרכי ״דרכי המודרניות״ .
|
|