|
|
עמוד:14
מבוא 14 למזרח ולערבים, ה'אחים לגזע' השמי, תפסה מקום מרכזי בתודעה הציונית מראשיתה, ואין לנתקה מתפיסות פוליטיות ותרבותיות שרווחו במרחב המזרחי עצמו בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . לבטים והכרעות ביחס לזהות לאומית לעולם אינם מנותקים מתהליכים חיצוניים, היוצרים את המסגרת הכללית שבתוכה מתפתחים המאפיינים הלאומיים הייחודיים . מעמדם המיוחד של היהודים באירופה המודרנית – קבוצה אתנית ילידית ומושרשת שחבריה נתפסו יותר ויותר כזרים וכ'אחרים' שאינם שייכים לקולקטיב הלאומי – השפיע על עמדתם של יהודים רבים ביחס למרחב המזרחי שאליו נשאו את עיניהם . הכרעתו של ציוני אירופי להגר לארץ ישראל הייתה שונה אפוא באופן מהותי מהחלטתו של פקיד קולוניאלי או סוחר בריטי להתיישב בהודו או במצרים . ראשית, בניגוד לשני האחרונים, שהיו שליחיהן של האימפריות במושבות וכך גם נטו לראות את עצמם, לא ייצגו הציונים העולים ארצה את ארצות מוצאם, ולעיתים קרובות אף שאפו להתנתק מהן . בניגוד ליהודים שהתיישבו בארץ ישראל במהלך המאה התשע עשרה ושמרו על זיקה לארצות שמהן היגרו, גם בשל היתרונות שהיו לכך במסגרת השלטון העות'מאני הנחלש, הרי שההתיישבות הציונית שאפה במידה רבה לעזוב את העבר ואת ההווה היהודי בגולה ולבנות חיים חדשים בארץ . בניגוד למתיישבים אירופים שנדדו לחבלי ארץ מרוחקים כחלק ממהלך קולוניאלי ושמרו על זהותם הנבדלת, הגירתם של יהודים ציונים לארץ ישראל העות'מאנית למן שלהי המאה התשע עשרה ואילך נבעה דווקא מכישלון שאיפותיהם להשתלבות ולאמנציפציה ומערעור יסודי של ביטחונם העצמי כאירופים . על אף קווי הדמיון שהתקיימו בין תנועת ההתיישבות היהודית והקמת המושבות – הקולוניות – בארץ לבין הקולוניאליזם האירופי, ביסודו של דבר מדובר בשתי תופעות שונות, ולפי תפיסתם העצמית של המתיישבים – לעיתים אף מנוגדות . אמנם, ההסתייגות מאירופה לא הייתה נחלתם של הציונים בלבד, וניתן לזהות ביקורת על התרבות האירופית גם בקרב קבוצות מהגרות אחרות, דוגמת הגרמנים הטמפלרים . ואולם, למקרה הציוני יש ייחודיות משלו, שכן היהודים זוהו בתקופה זו יותר ויותר כקבוצה לאומית נפרדת, שאיננה שייכת לתרבויות הלאומיות שהתפתחו ברחבי אירופה במהלך המאה התשע עשרה . דעיכתה של הרוח האוניברסלית, פרי הגותה של תנועת הנאורות שצמחה במאה השמונה עשרה, והתחזקותה של הלאומיות האתנית פגעו, כידוע, ביכולתם של מיעוטים אתניים ודתיים למצוא את מקומם במסגרת חברת הרוב וערערו את זיקתם של היהודים למרחב האירופי . ואולם, למרות תחושות הניכור כלפי היבשת הישנה והשאיפה 'מזרחה', לארץ ישראל,
|
|