הקדמה / יעל זרחי-לבוא

עמוד:10

10 יעל זרחי-לבוא המטרה השנייה היא להציע תוצר של שיתוף פעולה בין חוקרת ומרצה לבין בוגרי תואר שני, כולם אוהבי פינטר וכולם שותפים להערכה העמוקה ליצירותיו ופועלו . המטרה השלישית היא להציע תרומה לחקר פינטר באמצעות התבוננות במחזאי מארבע פרספקטיבות שונות, אשר שלוש מהן, של שלושת הבוגרים, מציגות גישות מקוריות ועדכניות לדרמה שלו . בספר שני חלקים . בחלק הראשון, "מחזאי האניגמה", שכתבתי אני ( יעל זרחי-לבוא ) , מובאת הפתיחה — "הליכה על קו התפר", וכן הפרק הראשון, שכותרתו "מי שולט בדימויו של המחזאי ? " . פרק זה מבוסס על פרק שנכלל בספרי, The Making of Theatrical Reputations , שפורסם בהוצאת Zarhy - Levo 2008 ( Iowa Press ) . את הפרק תרגם מאנגלית אייל סגל, ולאחר מכן ערכתי בו שינויים ועיבדתי אותו בהתאם למסגרת הנוכחית . בעוד החלק הראשון מתמקד בעיקר בהתנהלותו של המחזאי במהלך הקריירה שלו, החלק השני — "מן הדרמה והלאה" — עוסק במחזותיו ומונה שלושה פרקים, שכל אחד מהם מציע פרספקטיבה שונה וחדשנית להתבוננות בדרמה של פינטר . בפרק מאת בר חיון, "איך עושים ( עוד ) דברים עם מילים ? ", אנו נכנסים לעולם הפינטרי דרך השפה . הטענה העומדת בבסיס הפרק היא שמניעים, רקע אישי והכרעה בין ידיעה לחוסר ידיעה ובין אמת לשקר אינם רלוונטיים בעולם הפינטרי ; המציאות המתהווה והמשתנה לנגד עינינו היא תוצאה של מנגנון אחר לגמרי, והמפתח להבנתו טמון בשפה . חיון נוקט אפוא גישה לשונית פרגמטית כדי לברר איך הדיבור של הדמויות מאפשר, הלכה למעשה, להשפיע על דמויות אחרות, להבנות סמכות או לחתור תחת כוח . המהלך של חיון מאפשר לגשת מחדש לכמה מהשאלות הבסיסיות המהדהדות בעבודתו של פינטר מאז תחילת הקריירה שלו — כיצד ניתן להבין מה הדמויות מנסות להשיג ובאילו אמצעים הן עושות זאת ; מה מקנה לדמות כלשהי יתרון במאבק כוחות עם דמויות אחרות, ועוד . חיון טוען כי מהאופן שבו הדמויות הפינטריות 'עושות דברים עם מילים' — בפרפרזה על שאלתו הנודעת של פילוסוף הלשון ג'ון אוסטין — צומחת עמדה מוסרית ייחודית, וגם היא תידון בפרק . הפרק הבא, מאת אסף דרעי, "תיאטרון פוסט-טוטליטרי : מרחב, אדם וטקסט במחזות המוקדמים", מתמקד באחת התופעות האופייניות ביותר לתיאטרון של פינטר : תחושת האיום ( menace ) המסתורית שעולה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא