מבוא

עמוד:12

12 מבוא – מכשירין דין שונה מליתר הפרות, ולדעת רבי יוחנן דבלים ככל הפרות . עמדתו זו באה לידי ביטוי גם בסוגיה משני בסוגיה ) : בירושלמי מעשרות ( בהצללה סומנו משפטים שהם שלב של הסבר זית,דתני . כדעתוןורבנין . 2ה,כדעתייודןרבי,יוחנןרביבשםאביןרבי,סתםליהאמרמנארבי . 1" יודןרבי,הוכשרולאמיםבוישאםלידע,הוכשרובמלחלסופגן,הוכשרולאמסואבותבידיםשפיצעו אמריןרבניןוהכא,בודקהואבגופוראומיודהרבי,בודקהואבמימיואמריןרבניןא . 2 . הוכשרואמר גרוגרותלנווהבאעלהבריהשמעוןלרביאמררבי . 3 . מחליקשלובשישיודהרבי,מחליקהואבמימיו מוקצהמשוםאסורלךאין ? ! לזואתואדייןליהאמר ? מוקצהמשוםאסורואינוליהאמר . החביתמן בעאזעירארבי . בנתייםמסריחותשהןמפניסרטאיסיברשמואלרביאמר . בלבדוענביםתאניםאלא בירבייוסירביאתא . כןסבראנאאוףליהאמר,עובדאהוהפצוליבאיליןמסתבראלאיסארביקומי משוםאסורלךאיןליהאמר,עובדאהוהפצולייאבאיליןיוחנןרביבשםביסנאבריצחקרביבון ב ) . בסוגיה מופיעה סדרת מחלוקות . "ז, מט ע"א ה", מעשרות פ ( ירו'"בלבדוענביםתאניםאלאמוקצה המחליק בענבים "הסוגיה יוצאת ממשנת מעשרות הקובעת את זמני הפרשת מעשרות והכשר טומאה, ח ) , והוא הדין ביתר הפרות, כל אחד בשלב גמר המלאכה"א מ" ( פ"לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר ר הוא התעלם מעמדת רבי יהודה, ואילו רבי יוחנן סבר, כלומ"אמר ליה סתם"שלו . רבי מנא שהמחלוקת במעשרות היא המחלוקת בתוספתא טהרות לגבי פציעת הזית . אגב כך אנו שומעים שלדעת סוגיית הירושלמי ענבים כזיתים, והמחלוקת בין רבי יהודה לחכמים, לפחות לפי רבי יוחנן, הרות שהמחלוקת היא על טיב הבדיקה . לפי רבי ) . הירושלמי מסביר את תוספתא ט 2היא עקבית ( יהודה הפרי הוכשר לקבל טומאה כי הבודק סוחט אותו, שכן כוונתו לראות את מיץ הזית ואת כמותו, א ) . בשלב השלישי 2ואילו לפי חכמים הבדיקה היא בגוף הפרי, והוצאת המשקה אינה לרצון הבודק ( בעליית הגג . רבי שמעון בנו סובר שהם הוכשרו ) מובא מעשה ברבי ששלח את בנו לבדוק פרות 3 ( , האם אתה עדיין"ואדיין את לזו ? "לקבל טומאה, ורבי כועס עליו וסובר שלא הוכשרו לקבל טומאה : ( בבצלים ) , ומוסיף הסבר "באילין פצולייא"סבור כעמדה מוטעית זו ? הירושלמי אומר שהמעשה היה משקה היוצא מהפרי גורם לסרחונו . הירושלמי שםשביתר הפרות הוצאת המשקה אינה לרצון שכן בפיו של רבי את האבחנה בין זיתים וענבים לבין יתר הפרות . ייתכן שזו עמדתו המקורית של רבי, וייתכן שזה הסבר מאוחר . על כל פנים זו עמדת ביניים בין חכמים לרבי יהודה, שהרי המחלוקת במשנה היא גם בענבים . במבנה הבלתי משפטי שלהן . מבחינה זאת היה מקום לשער שאין הבדל, הלכות הכוהנים בולטות כוהנים - לשיטתם, בין אגוזים לשאר פרות . כפי שרמזנו, חנינא בן אנטיגונוס ובנו ידועים כחכמים ) . על כן יש מקום לשער שהכוהניםב " עלבכורות ( נהגו כהנים סילסול בעצמן"שעליהם אמר הבבלי ש" מה בידיים מסואבות, ורק לפצוע אגוזים שהם יבשים מותר . לעומת זאתסברו שאסור לאכול תרו חכמים סברו שמותר לאכול תרומה בידיים מסואבות בכל הפרות, אולי חוץ מתאנים טריות וענבים, כדברי הירושלמי ( אליבא דרבי ) . רותעל כן נראה לנו שלפנינו מחלוקת עקרונית האם מותר לאכול פרות בידיים מסואבות, והאם פ נגובים הוכשרו לקבל טומאה במשקה קל העלול לצאת מהם . עמדת הכוהנים היא שאת כל הפרות, אף אלו שטרם הורטבו, אסור לאכול ללא נטילת ידיים, להוציא אגוזים . עמדה זו באה לידי ביטוי בדברי שא . רבירבי חנינא בן אנטיגונוס ורבי שמעון בן כהנא . בבית המדרש של חכמים הייתה מחלוקת בנו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא