|
|
עמוד:6
פ"ח מ"א – כלים כרך ב 6 מתשובתם של חכמים ברור שהדיון איננו על טומאת – שאין חולקין כלי חרס,עדי הנוסח הטובים רבי אליעזר חולק גם ,התנור . כלומרהכוורת ( שגם בה מחלוקת רבי אליעזר וחכמים ) אלא על חלוקת ברישא . חכמים אינם דוחים למעשה את הקל וחומר מתוכו אלא בתוקף כלל אחר שמקובל עליהם, תמיד דין אחד, ולא ייתכן ששרץ הנמצא בפינה אחתיששאין חולקים בכלי חרס . כלומר לכלי חרס של חרשים . רבי אליעזר מציע קללא יטמא . הדו שיח, כפי שהוא במשנה, הוא דו שיחאחרתיטמא וב יהיוחומר, חכמים אינם מתייחסים אליו אלא מציעים כלל קבוע . הכלל הוא ניסוח שלהם, ואין בכך דח פני כלל מהוא נדחה : ביטוי ערכו הנמוך של טיעון קל וחומרידיגיון שבקל וחומר . במשנה בא לילה כפי ,ו . זאת ועוד . הכלל שנוי במחלוקתמעוצב על ידםבמקום שהוא יעצב את הכלל הוא בעצ ; ידוע מעפר ולמטה מטמא במגע, מעפר ולמעלה ,"תנור שנתן בו עפר עד חציו : יתא לעיליששנינו בבר וחכמים אומרים אין חולקין כלי חרש, אלא כלה מטמא במגע ובאויר . ,דברי רבי מאיר,מטמא באויר דברי רבי מאיר וחכמים ,מא באוירמעפר ולמטה מטמא במגע, מעפר ולמעלה מט,רבי יוסי אומר פירושנו לפ"ה מ"ו ) . אםוראו, 375אומרים אין חולקין כלי חרס" ( תוס', כלים בבא קמא פ"ד ה"ו, עמ' 2 חכמים מביאים כלל שהוא רק לדעתם,כן . ויכוחים שבספרות חז"ל לעתים הצד האחד מנמק את דבריו לשיטת מתנגדו, ובמקרה זה, כמווב הנימוק הוא לשיטתו, ואינו מסוגל להשפיע כלל על עמדת השני . במקרים אחרים, חרס . הרי גם הר הוא המת, והקל הוא השרץ ולא כליהקל וחומר מנוסח באופן קשה . החמוּ,מצד שני טומאתו של כלי החרס . בבטומאת מת מדובר בסופו של דבר חכמים ושל רבי אליעזר . הטיעונים שלעליכוח ווכפי שנראה להלן נשתמרו עוד שתי מסורות על הו 3 "כוו [ א : בתוספתא הטיעונים מנוסחים אחרת פחותה פקוקה בקש ומשולשלת לאויר, תנור ושרץ ] רת בתוכה, התנור טמא . שרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טמאין, ורבי אליעזר מטהר . אמר רבי אליעזר מקל , ! אמר רבי יוחנן בן נוריאם מצלת היא מיד אהל המת החמור, לא תציל מיד כלי חרש הקל ? ,וחומר אם הצילו אוהלין מיד אוהלין באוהל המת שכן חולקין אוהלין, יצילו אוהלין,נמתי לו לרבי אליעזר ) . עד כאן 575פ"ו ה"ג, עמ'כלים בבא קמאמיד אוהלין באהל השרץ שאין חולקין כלי חרש" ( נורי . רבי יוחנן בן נורי הוא ועולה ממנה ש"חכמים" במשנה הם רבי יוחנן בן,ונהתוספתא כמשנת . בתוספתא הוא אדור אושלאת מרד בר כוכבא, והוא בן דור המעבר מדור יבנהומחכמי הגליל ששרד מוצג כמתדיין ישיר עם רבי אליעזר . דיון כזה יש רק בנושא שלנו . בתוספתא אחרת ( ערלה פ"א ה"ח ) ונראה שלמד אצלו . ,הוא מוסר דברים בשמו רכה ישירה לקל וחומראלא שבתוספתא הדברים מוצגים כפ,ן נורי הם המשנהדברי רבי יוחנן ב ב' יש צד חומרה משלו ( שכן אין חולקים בכלים ) . - ב' אלא של - במינוח התדיר הקובע שלא א' חמור מ כל התמיהות שהעלינו רק מתחזקות . הרי אין כאן השוואה של מת לכלי חרס, אלא של מת לשרץ או נן בן נורי על כלי לעומת אוהל . חמעשה רבי אליעזר מדבר על מת ושרץ, ורבי יול . של כלי חרס לבית תמיה אני אם קבל,נמתי לו לרבי יוחנן בן נורי,"אמר רבי יוסי : בהמשך התוספתא הדיון מתפתח הימך רבי אליעזר תשובה [ זו ] , אלא תשובה לדבריו [ לדברים ] : אם הצילו אוהלין מיד אוהלין באהל 2 משנתנו מצוטטת בבבלי, זבחים ג ע"א, ואין בדיון שם חידושים באשר לפירוש המשנה . 3 כך בכי"ו .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|