|
|
עמוד:8
נַחֵם אילן 3 לראש הלשכה המשפטית בארמון למשך ארבע שנים, מינה אותו הכ׳דיו עבאס השני וכך זכה בתואר בֶּכּ . פרג התפטר מתפקידו זה בעקבות כליאת הכ׳דיו במעצר בית בידי האנגלים עם תום מלחמת העולם הראשונה . ב- 9 צירף המלך פואד את מראד פרג לצוות ששקד על הכנת טיוטת ההצעה לחוקה החדשה למצרים . פרג עודד שיתוף פעולה בין הקראים לרבניים, ופעל במגמה זו . הממסד הקראי עָיַן אותו, והדים נוקבים לכך יש מעל דפי כתבי העת הקראיים ألاتحاد الإسرائيلي ( האיחוד היהודי ) ו- ألكليم ( הדובר ) . הוא סייע לרב מסעוד בן-שמעון בהכנת הספר كتاب الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسراﺌيليين ( ספר דיני ההלכה של היהודים בענייני המעמד 4 ביטוי סמלי האישי, ח״א, קהיר 9 ; ח״ב, קהיר 9 9 ) , וזכה על כך להערכה רבה . לדרכו יש בהקדשת המהדורה הראשונה של ספרו الشعراء اليهود العرب ( המשוררים 6 5 והכרך השני של ملتقى اللغتين ( מפגש שתי הלשונות ) היהודים הערבים, קהיר 9 9 ) 3 שלט בשנים 89 – 4 9 ; ראו פניוטיס ג׳רסי מוף וטיקיוטיס, מצרים ממוחמד עלי עד סאדאת, ירושלים תשמ״ג, לפי המפתח בערכו . 4 על הספר ונסיבות כתיבתו ראו צבי זוהר, ״היצירה ההלכתית והתורנית של רבני מצרים במאתיים השנים האחרונות״, פעמים 86 – 87 ( תשס״א ) , עמ׳ 96 – 97 . על תרומתו של מראד פרג למפעל חשוב זה ראו הנ״ל, מסורת ותמורה : התמודדות חכמי ישראל במצרים ובסוריה עם אתגרי המודרניזציה 880 – 0 9 , ירושלים תשנ״ג, עמ׳ . עוד עיינו יעקב שפירא, ״התייחסות ההלכה לקראים : מדיניות ומסורת הלכתית״, מחקרי משפט יט ( תשס״ב ) , עמ׳ 84 – ,36 ובייחוד בעמ׳ 330 – 34 . 5 המהדורה השנייה ( קהיר 939 ) הוקדשה לפרופ׳ אסמאעיל אחמד אדהם, חבר האקדמיה הרוסית למדעים והממונה על המכון הרוסי ללימודים אסלאמיים, והלה גמל לפרג במבוא ארוך שכתב לספר ( עמ׳ א – צ ) . 6 פרג ציין ( עמ׳ 3 ) , שעד אותה עת יצאו שלושה חלקים, המחזיקים 7 אותיות ( أ – ظ ) . אלה ראו אור בקהיר ב- 930 ובאלכסנדריה ב- 936 ( בדפוס אלספיר ) ו- 937 ( בדפוס צלאח אלדין ) . על הדופן הפנימית של הכריכה האחורית של התרגום והפירוש שהכין פרג לאיוב, ואשר יצא לאור בקהיר במאי 950 , נדפסה רשימת ספריו עד אז . בשורה הרביעית מלמטה נכתב : ملتقى اللغتين الجزء الرابع معد للطبع ( מלתקא אללע׳תין, החלק הרביעי מוכן לדפוס ) . ספק אם חלק זה זכה להידפס . ידידי ד״ר יוסף מרזוק הואיל להודיעני כי בידו נמצא כתב יד של החלק הרביעי, אשר מקורו בעיזבון של מראד פרג עצמו, ואף הואיל לשלוח לי תצלום של שני עמודיו הראשונים ובהם הקדמה . במשפט הראשון נאמר שהוא מחזיק שש אותיות ( ع – ل ) , ואם כן קרוב לשער שהחיבור בשלמותו אכן כלל חמישה כרכים . שמואל מורה ציין בספרו חיבורי יהודים בלשון הערבית, 863 – 973 , ירושלים תשל״ד, בסוף ס׳ 3 6 ( עמ׳ 30 – 3 ) , שבשנים 930 – 950 יצאו חמישה כרכים, וכמקור לדבריו הִפנה לספרייה הלאומית בירושלים ולשני מראי מקום בקרית ספר ( ז, עמ׳ 7 ; טו, עמ׳ 5 ) . מראה המקום הראשון הוא סיקורת קצרה וחדה שכתב שלמה דב גויטיין על הכרך הראשון בלבד, ואילו השני הוא תרשומת בלבד של שני הכרכים העוקבים . איני יודע אפוא על מה התבסס מורה כשקבע בסתם שחמישה כרכים ראו אור . עוד ראו “Faraj Murad”, Encyclopaedia Judaica, vol . 6, cols . 1178 - 1179 , שם ציין המחבר ( חיים י׳ כהן ) , שבשנים 930 – 950 יצאו חמישה כרכים של מלתקי אללע׳תין, וכמוהו גם שניר, ערביוּת, עמ׳ 50 הערה 58 ; Reuven Snir, “Faraj, Murād”, Encyclopedia of Modern Jewish Culture, edited by Glenda Abramson, London
|
|