|
|
עמוד:13
מבוא 1 העברי מאוד, ובעקבות היחשפותם לתאוריות של המשפט עוסקים כיום חוקרי המשפט העברי בשאלות תאורטיות מגוונות, הנוגעות בפילוסופיה של המשפט ובפילוסופיה של ההלכה, אבל את השאלה הבסיסית באשר לאופן שבו פסק הלכה מתהווה אין שואלים כמעט כלל . לנוכח מרכזיותה של השאלה בדבר האופן שבו שופטים מגבשים את עמדותיהם 10 בולט מאוד לעין העדרו של כל המשפטיות בספרות המחקר המגוונת על השפיטה, עיסוק בה לגבי ההלכה ( וכן חוסר העירנות הכמעט מוחלט למחקר הענף המוקדש לה 11 מאחר שאין השאלה נשאלת, ממילא גם בסוציולוגיה, במדע המדינה ובמשפטים ) . לא מוצעים רעיונות או תאוריה כלשהי כדי להשיב עליה, ואין צריך לומר שלא מוצעים כל רעיונות לשם ביסוסה המחקרי של תאוריה שכזו או לשלילתה . ההימנעות מעיסוק ביקורתי בשיקולי הדעת שמנחים פוסקי הלכה נובעת, בראש ובראשונה, מסיבות אידאולוגיות ומחשש שעיסוק זה יביא לפיחות במעמדם של 12 חשש זה נסמך ( אמנם לרוב מבלי הפוסקים ולפגיעה בנאמנות למסורת ההלכתית . משים ובאופן שאינו מפורש ) על ההנחה הסמויה, שהעיסוק בשאלת האופן שבו ההלכה מתעצבת בפועל הוא למעשה מיותר, מפני שהתשובה עליה ידועה ומובנת מאליה : פסק הלכה מתעצב ומתגבש בראש ובראשונה באפיק הלמדני . כדי לבסס את גישתו שלו, המבקשת ׳להכיר, בצד ההיסטוריה של מציאויות ופעילויות, בהיסטוריה של תכנים רוחניים׳ . ראו : הנשקה, שמחת הרגל, עמ׳ ,1 הערה . 10 הספרות על ההליך השיפוטי ענפה ביותר, ואינני מתיימר למצות אותה כאן . די בהפניה לדיוניהם של באום, התנהגות שיפוטית ; סיגל וספית׳, ביהמ״ש העליון ; אפשטיין, לנדס ופוזנר, התנהגות שופטים ; גילמן, מה לזה ולחוק ; מביטי, החלוצים ; ברוקס, קבלת החלטות שיפוטיות ; תומס, ההליך השיפוטי ; דרובק ונורת׳, להבין החלטות שיפוטיות ; ברמן, חוק, פוליטיקה ותפיסה ; גיי, מה לזה ולחוק . 11 העדר זה ניכר בדיוניהם של ראשי המדברים בחקר המשפט העברי . ראו : קירשנבאום, משפט עברי ; אנגלרד, מחקר המשפט העברי ; אלון, עוד על מחקר המשפט העברי . מאז פרסומם של מאמרים אלה לפני כדור נשתנה התחום אך במעט . ראו למשל הכהן, שיקולים מטא-הלכתיים ; זהר, פסיקה טלאולוגית . ראו גם דיונם של זוהר ושגיא, מעגלי זהות, עמ׳ 1 – ,197 ואת מאמריו החשובים של ושופסקי, תשובות ורטוריקה ; הנ״ל, תשובות ואמנות הכתיבה . 12 לכך רמז זוסמן כשכתב : ׳חקר תולדות ההלכה הוא מן הנושאים הפרובלמטיים והרגישים ביותר בכל תחומי מדעי היהדות . כבר בימי ״חכמת ישראל״, עצם העלאת הנושא לדיון מדעי, ומכל שכן הצבתו במרכז מפת המחקר, לא היו נקיות מפניות אקטואליות . אדרבה, נשתמע מכך שההלכה איננה על-היסטורית, וככל תופעה אנושית גם בה חלו התפתחויות ושינויים, ולא רק בנסיבותיה אלא גם בה גופא . לא בכדי נזעקו ״שלומי אמוני ישראל״ על הפגיעה באושיות היהדות ( כהבנתם ) כבר מעצם העמדת הנושא למחקר מדעי׳ . ראו : זוסמן, אורבך, עמ׳ 92 . ראו גם את דבריו ש׳אין ספק שזה ( = ׳העמדות הדתיות-פוליטיות׳ הכרוכות בחקר ההלכה – ע״ש ) מן הנושאים הרגישים ביותר בכל תחומי ״חכמת ישראל״ ׳ ( שם, עמ׳ ,90 הערה 199 ) .
|
|