רבקה: להיות אם אוהבת

עמוד:13

רבקה : להיות אם אוהבת 13 שנזכרת בבראשית לז, אינה פרי אהבתו לרחל, כפי שמציעים רבים מתוך עיון שטחי בסיפור, אלא היא עומדת בפני עצמה . יעקב הכיר בגדלותו של יוסף ובהתאמתו להנהיג את אחיו, ולכן עשה לו את כתונת הפסים שמסמלת שלטון . שנאת האחים וקנאתם, מאמציהם להפטר מיוסף והגורל הנורא שפקד אותו עקב מעשיהם, הוכיחו את צדקת שיפוטו של יעקב . יוסף, שהיה מסוגל להתנשא ברגע אחד מעבדות ומאסר רב שנים, בבדידות נוראה, ללא אח ורע, ולשלוט בממלכה גדולה בחכמה וביצירתיות, לא היה מעולם קוטל קנים, ועין האב המתבוננת ראתה זאת . אמנם, יעקב גוער ביוסף על חלומות הגדולה, אך הוא עושה זאת רק כדי לפייס את האחים ולשכך את כעסם וקנאתם . הוא ציפה ליום שבו יתקיים כל אשר היה צפון ביוסף . משום כך לא היה יכול להתנחם על היעלמות יוסף, כי וודאי היה לו שהנער נועד לגדולות . ובחזרה ליחסי רבקה ויצחק : ההוכחה הגדולה לקשר העמוק בין יצחק ורבקה מצויה בעיצומו של האירוע המדגים לכאורה משבר בזוגיות שלהם : סיפור לקיחת הברכה במרמה . דווקא כשאנו מצפים לתגובה זועמת של יצחק כלפי רבקה, מסתבר לנו שהקשר ביניהם הדוק מתמיד . רבקה רק רומזת, ויצחק יורד מיד לסוף דעתה ופועל כרצונה : וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם-לֹקֵחַיַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת- חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים . וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְאֹתוֹוַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹלֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן . קוּם לֵךְפַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ ( בראשית כז, מו – כח, ב ) . 2 רבקה שתכננה להציל את חיי יעקב על ידי שליחתו לארם, איננה צריכה לומר זאת מפורשות ליצחק . די שהיא מביעה את דאגתה פן יהיו נישואי יעקב כנישואי עשו, ויצחק מגיב כאילו נושא זה נדון ביניהם פעמים רבות, והגיעו להסכמה הדדית מה יש לעשות כדי למנוע צרה זאת . 3 אם כך, במה נחלקו יצחק ורבקה ? השוני הגדול מלידה בין שני התאומים היה ברור, ושני ההורים כאחד הבינו היטב מה הן נקודות החוזק הראויות לטיפוח אצל כל אחד משני הבנים . 4 השאלה שבה נחלקו הייתה כפולה : האם יוכלו התאומים לפעול יחד, ומי יהיה המוביל . יצחק חשב שהאחים יכולים לפתח את כוחותיהם המיוחדים תחת הנהגת עשו . רבקה, לעומת זאת הייתה סבורה 2 . זאת אחת הדוגמאות לדרך השגויה שבה חולקו הפרקים על ידי הנוצרים במאה ה - 13 . לפי החלוקה היהודית לפרשיות אין כל הפסקה בין פרק כז לפרק כח : לא פרשה פתוחה ולא פרשה סתומה, ודברי יצחק בראשית פרק כח הם בבירור מענה לדברי רבקה בסוף פרק כז . 3 . לא ברור מדוע השתהו יצחק ורבקה עד לרגע זה, שכן עולה מפשט הכתובים שיעקב לא נשא אשה עד היותו לפחות בן שבעים, בשעה שאחיו התאום נשא אשה בגיל ארבעים ! 4 . יצחק יודע בבירור שברכת אברהם מתאימה ליעקב, ולכן הוא שומר אותה לו ( בפרק כח ) , ואילו לעשו הוא מיעד ברכת שלטון וכח .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא