בין קודש לחול: תהילת הנגיד בפיוט רשות למתרגם

עמוד:5

בין קודש לחול : תהילת הנגיד בפיוט רשות למתרגם 5 18 לעתים אנו מוצאים שירי שבח מזרחיים הקשורים אף בתוכנםבתבניות פייטניות מסורתיות . אל מסורת שירת הקודש : הם פותחים בתהילת הבורא, ורק בהמשך עוברים לשבח את 19 אמנם בכך אין הם נבדלים עקרונית ממסורת שירת השבח הספרדית, אשר – המהולל . פייטניים, כגון סידור ראשי בתיהם על- פי אקרוסטיכון או חתימה ( ראו דרך משל את השיר המוקדש לר' יוסף, לרגל הכתרתו בתואר 'חבר', שהדפסתי בנספח לספרי : ש' אליצור, שארית יוסף – פיוטי ר' יוסף הלוי החבר, ירושלים תשנ"ד, עמ' 107 – 108 [ ועיינו בדיון שם, עמ' 109 – 113 ] , ואת שירו של אלעזר הכהן לכבוד שמואל הנגיד בן חנניה שהדפיס א' שייבר, A . Scheiber, Geniza Studies , Hildesheim & New York 1981 , חלק עברי, עמ' ,89 ושירו של אהרן הכהן לכבוד עלי שהדפיס י' דוידזון, גנזי שכטר ג, ניו יורק תרפ"ח [ להלן : דוידזון, גנזי שכטר ג ] , עמ' 287 ) . 18 . אין צורך לומר ששירי תהילה שנכתבו לפני הופעת השירה העברית בספרד כתובים בתבניות פייטניות ( ראו דרך משל את שירו של אפרים בן משה לכבוד רב סעדיה גאון שהדפיס ש"ז שכטר, S . Schechter, Saadyana , Cambridge 1903, p . 57 ) . אבל גם לאחר ששירי שבח ספרדיים שקולים החלו להגיע למזרח המשיכו משוררים מזרחיים לכתוב שירי שבח בדגמים פייטניים . כאלו הם דרך משל השירים שכתב בסוף המאה הי' משורר בשם אברהם הכהן לכבוד אברהם הבגדאדי ( ראו : שכטר, שם, עמ' 66 – 74 ; שייבר, שם [ חלק לועזי ] , עמ' 290 – 296 ) ; שירי השבח של עַלוּן בן אברהם ( J . Davidson, ‘ From a Divan of ‘Alvan ben Abraham ,’ JQR NS II [ 1911 ] , pp . 221 – 239 ; שירמן, שירים חדשים מן הגניזה, עמ' 53 – 56 ) ; שיר שבח של שלמה בן נחום אלברדאני ( שייבר, שם, עמ' 481 ) ; ושיר תהילה לכבוד שר בשם שמואל, הבנוי במחרוזות מרובעות עם סיומות מקראיות מלוקטות ( דוידזון, גנזי שכטר ג, עמ' 314 ) . 19 . כזה הוא דרך משל השיר 'אברך אין זולתו' שכתב עלי הכהן ( הוא עלי הכהן אלוף ; לזהותו ראו ט' בארי, 'שניים שהם שלושה : לבירור זהותם של כמה פייטנים מזרחיים מן המאה האחת עשרה', מחקרי ירושלים בספרות עברית כא [ תשס"ז ] , אסופת מאמרים לזכר מנחם זולאי [ להלן בארי, שניים שהם שלושה ] , עמ' 178 – 182 ) לכבוד רב דניאל בן עזריה ( ע' פליישר, 'קוים חדשים לדמותו של ר' דניאל בן עזריה, נשיא וגאון', שלם – מחקרים בתולדות ארץ- ישראל וישובה, א [ תשל"ד ] , עמ' 53 – 74 ) : השיר – הבנוי בתבנית פייטנית מובהקת – פותח ( כשיר הנדפס כאן ) בשבח האל ובתיאור מרהיב של בריאת העולם, עובר לתולדות העולם ומתמקד בגדולי בית דוד ( משום ייחוסו של המהולל לבית דוד ) , ועובר אל תהילת הנשיא במעבר מלוטש על דרך הספרדים – בטכניקה שפגיס בספרו שירת החול, עמ' ,166 הגדיר כ'יוצא מן הכלל ( מעצב לשמחה ) ' : עם ישראל היה אובד בגלות, לולא המהולל המציל אותו . טכניקה זו בשיר בעל אופי פייטני מובהק מפתיעה, כפי שהראה פליישר שם ; ומעניין שהשיר מכונה גם בכתב- היד בשם 'קצידה' . גם שיר שבח גדול ( ושקול כדרך הספרדים ) שכתב משורר מצרי לכבוד הנכבד הקהירי אבו- אלמֻנַגַ'א שהדפיס מאן פותח בשבח האל ( ראו J . Mann, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs , I – II, Oxford 1920 – 1922, vol . II, p . 264, and see v . I, pp . 127 – 215 ) . תהילת ה' באה בראש מספר לא מועט של שירי שבח שקולים, כנראה מזרחיים, הפזורים בגניזה הקהירית . כאלו הם דרך משל שירי התהילה 'אספר פלאות אל ואתן לו תהלה' ו'אספר פלאות אל מחולל איילות' המועתקים בכ"י קיימברידג', ספריית האוניברסיטה, 267 . 12 T - S ; שני השירים לכבוד השר מַצְֹמוּן 'אני אודה אדוני האדונים' ו'אני אודה לאל נורא עלילה' המועתקים, בטיוטה מלאה תיקונים ושרבוטים, בכ"י ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, 1810 ENA , דפים ,1 6 ( שני השירים נדפסו אצל ש"ד גויטיין ומ"ע פרידמן, ספר הודו ב – מַצְֹמוּן נגיד ארץ תימן וסחר- הודו, תעודות מגניזת קהיר, ירושלים תשע"א, עמ' 465 – 468 ) . שני שירי תהילה שקולים שונים, הפותחים שניהם במילים 'אהלל אל אשר יצר יצורים', ומועתקים ( בהעתקות לקויות ) שניהם בכ"י קיימברידג', ספריית האוניברסיטה, 85 . 11 T - S H , וכן 2 . 4 1080 . Or ; השיר 'ארומם אל ואודהו תחילה' אף הוא בכ"י קיימברידג', ספריית האוניברסיטה,

מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר