יהודה ברנדס – פני אדם

עמוד:14

14 | והארץ נתן לבני אדם הסביר בהקדמת הספר את החשיבות של כתיבת ספרי מוסר ושל לימודם . בחתימת הספר הוסיף והבהיר מדוע חייב להיות מגוון של ספרים העוסקים בחסידות ובעבודת ה' : וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו והעסק אשר הוא עוסק, כך צריך לו הישרה והדרכה, כי דרך החסידות הראוי למי שתורתו אומנתו אינו דרך החסידות הראוי למי שצריך להשכיר עצמו למלאכת חבירו, ולא זה וזה דרך החסידות הראוי למי שעוסק בסחורתו, וכן כל שאר הפרטים אשר בעסקי האדם בעולם, כל אחד ואחד לפי מה שהוא, ראוים לו דרכי החסידות, לא לפי שהחסידות משתנה, כי הנה הוא שוה לכל נפש ודאי, הואיל ואיננו אלא לעשות מה שיש נחת רוח ליוצרו בו, אבל הואיל והנושאים משתנים, אי אפשר שלא ישתנו האמצעיים המגיעים אותם אל התכלית כל אחד לפי ענינו . וכבר יכול להיות חסיד גמור איש אשר לא יפסוק מפיו הלימוד כמו מי שמפני צרכו הוא בעל מלאכה פחותה, וכתיב : כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ ( משלי ט"ז, ד ) , ואומר : בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ ( שם ג', ו ) ( מסילת ישרים פרק כו ) . כשם שהדרכים בעבודת ה' משתנות בהתאמה להבדלים בין בני אדם, השונים זה מזה באישיותם, באופיים ובעיסוקיהם, כך יש צורך בהתאמה של דרכי עבודת ה' לדורות שונים . החיבורים נבדלים זה מזה לא רק בתוכן אלא גם בשפה ובסגנון, באופני ההסברה וההנמקה, במקורות שעליהם הם נשענים ובהשקפת העולם הרוחנית והאמונית העומדת בבסיסם . מסילת ישרים אינו דומה לחובות הלבבות, חובות הלבבות אינו דומה לפרקי אבות, ופרקי אבות אינם דומים לספר משלי, אף על פי שכל אחד מהם תומך יתדותיו בקודמיו ומצטט מהם, וכולם מכוונים לתכלית משותפת, להיישרת האדם, דעותיו ומידותיו, ולהדרכתו כיצד להיות עובד ה' באמת .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר