|
|
עמוד:10
10 בין שלום לשלמות הארץ הציוני והישראלי, ובשנים האחרונות פורסמו גם חיבורים העוסקים בסוגיות בספר אבחן את מגוון הגישות אלה מנקודת השקפתה של הציונות הדתית . הרווחות במחנה הציוני דתי בשאלות שצוינו למעלה, ואתמקד ביחסי הגומלין שבין התפיסות העקרוניות ובין תהליכים של קביעת מדיניות אופרטיבית . תהליכים אלה, על התמורות שחלו בהם, משקפים את השפעתם של כמה וכמה גורמים שאעסוק בהם בספר, כמו המאפיינים המיוחדים לכל אחד מהעימותים הקשורים בסכסוך היהודי - ערבי, תנאי הרקע לפרוץ העימות והגורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בעניינו . בספר אעסוק במגוון הגורמים שהשפיעו על עיצוב מדיניותה של הציונות הדתית בסכסוך, ובהם תנועות וארגונים, אמצעי תקשורת ומנהיגים דתיים ופוליטיים, ובעיקר באלה שמעורבותם הייתה בולטת ואפקטיבית במיוחד . בתקופה הנסקרת בספר מילאו מפלגות פוליטיות תפקידים מרכזיים בתהליכים של עיצוב מדיניות בחברה היהודית בארץ ישראל . בחלקה הראשון של תקופה זו ייצגו את הציונות הדתית במישור הפוליטי שתי מפלגות – המזרחי והפועל המזרחי . בבחירות לכנסת השלישית ביולי 1955 התמודדו מפלגות אלה בסיעה פרלמנטרית משותפת – החזית הדתית הלאומית, ובשנת 1956 התאחדו במפלגה הדתית לאומית – המפד״ל . ההתמודדות בין ההנהגה הפנימית של המפלגה ובין נציגיה במוסדות הממשל תוארה בהרחבה בספרות המחקר על מפלגות וקביעת מדיניות, והיא משתקפת גם במאבקים הפנימיים שהתחוללו במפלגות הציונות הדתית, ובייחוד בגדולה בהן – הפועל המזרחי . האיש שכיהן בתפקידים בכירים בתנועת הציונות הדתית כל התקופה הנדונה בספר הוא חיים משה שפירא . עוד ב- 1930 נבחר שפירא לעמוד בראש מפלגת הפועל המזרחי, ולאחר שהתמזגה עם המזרחי ב- 1956 הוא עמד בראש המפלגה המאוחדת – המפד״ל – ושימש בתפקיד זה עד פטירתו בשנת 1970 . בתקופה זו חלו תמורות במעמדו של שפירא ראו למשל : הולצר, חרב פיפיות בידם . לאחר שהושלמה כתיבתו של ספר זה פורסם ספרו של דרור גרינבלום מגבורת הרוח לקידוש הכוח . גרינבלום מתמקד בשאלות עקרוניות אשר ליחסה של הציונות הדתית להפעלת כוח בשנים 1948 - 1967 . הוא מסתמך בעיקר על מאמרים מהעיתונות הדתית, ובכללם העיתון הַצּוֹפֶה לילדים וביטאונה של תנועת הנוער בני עקיבא זרעים , אך נזקק בכמה עניינים גם לחומר ארכיוני הנוגע לנושא . ספר נוסף שפורסם לאחר השלמת עריכת ספרי הוא ספרם של אבי שגיא ודב שוורץ מראליזם למשיחיות . המחברים עוסקים בו במלחמת ששת הימים ובתוצאותיה, מתמקדים בשאלת השפעתה של המלחמה על תמורות שחלו בציונות הדתית בשלבים מאוחרים יותר ומרבים להשתמש בכלים ובמושגים השאובים מן התחום של חקר הפילוסופיה .
|
|