|
|
עמוד:12
12 יבשת אבודה של הדיון מתייחס לטקסטים , חלקם ארץ-ישראליים וחלקם בבליים , מהתקופה הקלאסית של ספרות חז " ל , הכוללת את המחצית הראשונה 8 המסורות הללו הן חלק מספרותשל האלף הראשון לספירה . שמקורה בעל-פה ועשויות להיות להן מקבילות או וריאציות נוספות , מאוחרות יותר . שחזור גלגוליהן ונוסחיהן של המסורות הוא מלאכה חשובה מבחינת המעקב אחר הווייתן המשתנה , אך זו תישאר מחוץ לגבולותיו של מחקר זה , שמוקדו בהיבטים האידיאיים של ספרות חז " ל הקלאסית . הבעיה הפילולוגית הכרוכה בעיסוק בטקסטים התלמודיים נוסחה בחדות בידי יעקב זוסמן . לדעתו , לפי שעה אין להסתמך על ספרות 9 חז " ל , כפי שהוא מונחת לפנינו , בלי מיומנות מקצועית מובהקת . המחקר התלמודי של הדורות האחרונים עמד על חשיבותו של חקר הנוסח החז " לי להבנת התכנים של ספרות זו , שנמסרה במשך מאות שנים בעל-פה והועתקה אחרי כן בכתבי-יד בידי דורות רבים של לומדים , מעתיקים ומגיהים , שהכניסו בטקסטים שינויים רבים , בכוונה או בשגגה . הבעיות שמעוררות סוגיות הנוסח של ספרות חז " ל מביאות לכך שבחוגים מחקריים מסוימים נמנעים לחלוטין מעיסוק בשאלות ספרותיות , היסטוריות , פילוסופיות , לשוניות וקונטקסטואליות הקשורות בה . התחושה הלא נוחה ביחס לנורמה זו מעלה על הדעת דברים שכתב כבר לפני שנים רבות אלימלך אורבך ביומנו האישי : בעיקר עוסקים בכתיבת חידושים ופרסום טקסטים ] . . . . [ עבודת הכשרה חשובה פילולוגית של הקרקע שעליו צריך להבנות הבניין המדעי - אבל בניין זה אינו נבנה ] . . . [ כששואלים את אנשי המקצוע מדוע עבודה זו או אחרת שבחשיבותה שום בן אדם אינו מטיל ספק , אינה נעשית ובמקום זה עוסקים בדברים ממדרגה שניה , מקבלים כרגיל את התשובה - הקרקע עדיין לא הוכשרה , בתלמוד אין עדיין טקסט מוסכם , שם החומר לא שלם וכו ' וכו ' ] . . . [ גרץ ופרנקל וגייגר אצלנו , אנשי מדע כמומזן , רנקה וגיבון אצל אוה " ע , 8 . במקומות החורגים ממסגרת זו יצוין הדבר במפורש . השתדלנו להוסיף פרטים ביוגרפיים קצרים לכל אחד מהחכמים הנזכרים במקורות שיידונו בספר , הכוללים את זיהויו כתנא או אמורא , את דורו ואת מקומו ) בבל או ארץ ישראל ( . הפרטים מבוססים בעיקרם על הימן , תולדות תנאים , ועל אלבק , מבוא לתלמודים . 9 . זוסמן , מפעלו , עמ ' ,85 הערה 178 .
|
|