|
|
עמוד:12
12 | יהודה באואר וצריכת מים עולה על ידי תעשייה מתפתחת, תביא בלא ספק למשברים חמורים גם בשדה הפוליטי - כלכלי - חברתי - צבאי . המשבר החמור בסוריה גורם לא רק לזוועות של רצח המוני והרס תשתיות, אלא גם לצמצום עיבוד הקרקע, הגורם להתייבשות והתקדמות המדבר בכל האזור . אלה מצדם גורמים לירידה משמעותית בייצור הדגנים ההכרחיים לקיום האוכלוסייה, ומגבירים את עוצמת הסכסוכים הפוליטיים - צבאיים . מובן שכל ההתפתחויות האלה הן הדרגתיות, והמערכים המדיניים והכלכליים מן העבר אינם נעלמים במהירות . אבל המסקנה מתבהרת יותר ויותר : ארצות הברית מפַנה מקום — אמנם חלקית, בעיקר במזרח התיכון, באפריקה ובאזורי עולם נוספים — לסין, לרוסיה ולגורמים אחרים . לגבי המזרח התיכון, מסתמנת בעידן טראמפ אפשרות של הסכמה, בשתיקה כמובן ולמרות צחצוחי חרבות תקשורתיים, בין ארצות הברית, רוסיה, איראן, אסד וחזבאללה, כאשר ייתכן שממשל טראמפ יתמוך בישראל הימנית כמשקל נגד מול איראן ורוסיה, משקל שאין לוותר עליו בריקוד הדיפלומטי - תקשורתי הזה בין המעצמות . התמיכה הזאת לא תהיה מלאה, כמובן, וייעשה ניסיון להכריח את שני הצדדים בסכסוך "שלנו", המקומי, למתן את איבתם זה לזה, כי הוא בסך הכול מהווה מטרד לא רצוי למדיניות כל המעצמות . מקומה של הדיקטטורה הטורקית במערך כזה אינו ברור, אבל טורקיה היא בלא ספק גורם שלילי ביותר בכל המובנים, ובעל משקל רציני .
|
|