|
|
עמוד:9
בהשקפת עולם ונובעים ממנה . התרגיל המחשבתי הזה מאפשר נקודת מוצא אובייקטיבית לדיון באופי המסוים של המציאות שבה אנו חיים . חשוב להדגיש כי אין מדובר בתרגיל הישרדות , או בשאלון טריוויה , אלא בתרגיל המתחיל בחפץ מוחשי ומנסה לעבור ממנו אל המופשט , הכללי , הציבורי , החברתי , הפוליטי , הכלכלי והתרבותי , שהם למעשה הפרקים המרכזיים של השקפת העולם , ולכן גם הפרקים של הספר הזה . ועוד : חשוב להדגיש כבר בנקודה זו כי למרות הנטייה הרווחת והמבורכת לראות במסקנותיו היסודיות ביותר של ‘ תרגיל החפץ ' בסיס להשקפת עולם פרוגרסיבית ששוויון ערך האדם הוא הערך המרכזי שלה , אפשר לעשות שימוש באותן מסקנות בדיוק כדי לבסס השקפת עולם ראקציונית שגזל וחמס ורדיפת בצע וכוח הם הפרקטיקות המרכזיות שלה . התרגיל הוא אישי , והוא מתבצע באופן הזה : על המשתתף לבחור בחפץ כלשהו . החפץ הזה מייצג למעשה שורה אינסופית כמעט של חפצים . זה יכול להיות מחשב , כוס זכוכית , מברשת שיניים או אייפון . באופן תאורטי היה אפשר לעשות את התרגיל הזה עם כל חפץ המשמש אותנו בחיי היום - יום . מכיוון שאין זה אפשרי , כי אין לנו כל כך הרבה זמן , אנו מסתפקים בחפץ אחד . כמו שתראו להלן , זה בהחלט מספיק . ובכן , לאחר שבחרנו חפץ אחד , עלינו לשאול לגביו שלוש שאלות , שהתשובות האפשריות עליהן הן שתיים בלבד : “ כן״ ו״לא״ . התרגיל הוא אישי , ולכן השאלות מנוסחות בהתאם . שאלה ראשונה : האם ידוע לי ממה עשוי החפץמ שאלה שנייה : האם ידוע לי כיצד עושים את החפץמ ושאלה שלישית : בהינתן תשובות חיוביות על שתי השאלות הקודמות , האם ביכולתי לייצר את החפץ כמו שהוא , בעצמימ ובכן , אין זה משנה מה הן התשובות על השאלות הראשונה והשנייה , התשובה על השאלה השלישית היא בהכרח , ותמיד , שלילית . עולה מכך כי בציוויליזציה הנוכחית , במציאות חיינו הממשית , כל אחד מאתנו תלוי לקיומו בזולת באופן מוחלט . זאת טענה אובייקטיבית . אם אף אחד אינו מסוגל לייצר לעצמו אף חפץ המשמש אותו לצורך קיומו , והואיל והחפץ , כלומר כל החפצים , בהחלט קיימים ובהחלט ממלאים את תפקידם , הרי שמישהו אחר עשה אותם . ומכיוון שכשם שאני או אתה איננו יכולים לעשות דבר לבד , הרי שגם ‘ מישהו ' אחר אינו יכול לעשות דבר לבד . ואז או שהחפצים צצו כך סתם משום מקום , או שהם הופיעו כאן בתהליך הכולל הרבה מאוד אנשים : גם מישהו , גם אני , גם אתה וכמו שיסתבר להלן וכמו שכל אחד מאתנו בוודאי כבר מבין – רבים , רבים אחרים שותפים לעשייה . קשה להגזים בחשיבותה של התובנה הראשונה
|
|