מבוא

עמוד:9

כמעט עצמאי , שהקריאה בו שוטפת ותוססת . הסוגיה התלמודית הטיפוסית 10 היא פרי פעולת הסתמאים . בראשונה ( והמשנה והברייתא תוכחנה _י ) לא מצאו צורך להנציח לדורות את התהוותן של ההלכות והנימוקים שבגללם באו לידי מסקנתן . * _™ בעיניהם היתה יד מלאכי , כללי התוט ' והרא " ש , סי ' כד ) . ועיין גם ב ' יק ג , רע " א : ,, טעמא דכתב רחמנא משלהי רגל " וכר ' . . 12 למשל השאלה בב " מ כא , א : ,, וכמה ? " ( א " ר יצחק קב בארבע אמות ) לא נשאלה אלא כדי ליתן לדברי ר ' יצחק צורה דיאלקטית , כי השאלה אינה שאלה , שהרי לא אמרו שיש שיעור עד שהוא שואל ,, וכמה ? " ראה ראשונים שם . ודומה לכך בהרבה מקומות בש " ס ( והראשונים על המקום מציינים לב " מ כדוגמא . ראה הציונים ב ,, מאיר נתיב " שם , ויש להוסיף ) . לפעמים נכנסות המלים ,, מאי טעמא " באמצע דברי אמורא כדי _ליתן צורה דיאלקטית לדבריו ( כאילו נשאלה שאלה והוא השיב עליה ) . ראה מ " ש בפסחים סט , א הע ' . * 11 ובריטב " א עירובין פא , א ד " ה תנינא : ,, דלאו קושיא גמורה היא , אלא משום דאית דידע בה טעמא שקיל וטרי בה כדרך קושיא ותירוץ " . ועיין היטב זבחים ב , ב ותראה , שרבא לא הקשה מן המשנה הראשונה בזבחים על המשנה הראשונה של גיטין פרק ג . הוא הקשה מזבחים על גיטין ותירץ , וכל השאר מסתמא דגמרא הוא שקבע לסוגיא צורה של שאלה ותשובה . וראה גם הערה . 75 לפעמים אומר הסתם ,, כר " פ " והוא עצמו שואל ,, הי ר " פי " וממשיך אילימא .. " . ומסיים ,, כר " פ ד ' . . .. כל זה למה ? כדי ליתן לענין צורה של שקלא _" וטריא . . 13 דוגמא של סגנון ארכני הוא הקטע בפסחים קיד , רע " ב , אחרי דברי ריש לקיש : ,, ז "א מצוות צריכות כוונה " . אפשר לקצר קטע זה ולהעמידו על שורות אחדות והאריכות אינה אלא אריכות של סגנון . ( ועיין גם _עירובין ס , א : ,, הב " ע דלא גבוה מרפסת עשרה " ) . והיא תמיד סתמית , שהרי לא מצינו כיוצא בה אצל אמוראים . . 14 הצורה הספרותית של הסוגיות נתפתחה ונשתכללה על ידי הסתמאים וזה מה שעושה את ההמשך לשוטף ותוסס . אמנם לפעמים גובלת הספרותיות במלאכותיות . ראה מ " ש בשבת נב , ב . . 15 יש , אבל נדיר הוא שהתלמוד מביא מימרת אמורא עם מה שנראה לנו כשקלא וטריא שלמה וממושכת מאמוראים שהיו אחריו בלא סתם , כמו למשל שבת קא , א ; אמר רב הונא וכוי . . 16 מגלת תענית , אע " פ שגם היא נמסרה תחילה בלי גמרא ( ,, אסכוליון " ) המוסרת לנו באריכות את המאורעות ההיסטוריים שבגללם תיקנו את דיני התענית וההספד , מכל מקום שונה היא מן המשנה והברייתא , שהרי נאמרו כבר במגלה ראשי פרקים של הנימוקים . . * 16 הרבה מן השאלות והקושיות הבאות לפני תשובות אמוראים הן מן האמוראים עצמם ( לא כולם . ראה למשל מ " ש ביבמות עמ ' ל — לא ) ונמסרו ללא שם ( סתם ) , משום שתחילה לא הקפידו למסור לדורות את השקלא וטריא . ( אמנם , נשארו שרידים ותכופות הם הגיעו לדורות מאוחרים מקוטעים ) . אותן השאלות והקושיות שהיו נחוצות להבנת דברי אמוראים התמציתיים , נמסרו ללא הקפדה במסירתן . הרשות היתה נתונה לכל בימ " ד ובימ " ד לסגנן דברים בסגנון הקרוב לליבם ולכן לא נקרא עליהם שם . דאה גם מ " ש בעירובין עג , א הע ' . 1

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא