|
|
עמוד:11
אופיין העממי של האגדות מצביע על כך שהן מיועדות לכלל הציבור , המורכב מאנשים ונשים שרובם אינם לומדי תורה , ובאמצעות גיבוריהם , שרובם באו מהציבור הזה , הם נותנים אישור ו " הכשר " לאמונותיו ולמוסרו . מעבר למוסר ההשכל הגלום באגדות , הן נועדו לקרב את כלל ישראל אלה לאלה , ואף שהן מכירות בחשיבות של לימוד התורה , המסר שלהן הוא שכל אדם מישראל , ולא רק לומדי תורה , יכול להגיע בדרכי חסידות למעלה רוחנית גבוהה . המפגשים המוזרים פותחים למתנסים בהם , שהם גיבורי האגדות , נתיבים חדשים של הכרה , ועם זאת אין בהם כדי לבטל את המבנים החברתיים ואת התפיסות הקיימות , אלא לחבר אותם אליהם ולהרחיב את תחומיהם . כך , רבי שמעון בן שטח איש ההלכה אמנם נזף בחוני המעגל על שניסה להטות את הרצון האלוהי לרצונו , ובכל זאת הוא קיבל בהכנעה את מעמדו המיוחד של חוני כאהוב האל . סיפור נישואיו של רבי עקיבא מעלה את קרנה של האישה העזובה ושל בעלה , שהיה בתחילתו עם הארץ ובזוי בעיני אנשי התורה וההון . אבל סוף הסיפור מחבר את האיש מהמוצא השפל אל עילית החברה , כשהלה נעשה מורה הוראה לרבים וקיבל הון מחותנו , כלבא שבוע . אבא חלקיה , שהיה עם הארץ אך בעל יראת חטא , העריך את מאמץ הלימוד של בנו הצעיר שנמנה עם חובשי בית המדרש , יותר מאשר את עבודת בנו הבכור שישב בביתו . משה שעלה לשמים כדי לקבל תורה שבכתב , נוכח בדרך פלאית בבית מדרשו של ר ' עקיבא ושמע כיצד הוא דורש תורה שבעל פה מאותיות התורה שבכתב . הסיפור חותר להעצים את קדושתן הכפולה של שתי התורות המאוחדות – התורה שבכתב והתורה שבעל פה – ולהאדיר את גדולתם של שני נושאיהן . דומה שהמאפיינים הרעיוניים של האגדות , כפי שהוצגו לעיל , מסבירים את סיבת תפוצתם והמשכיותם בתרבות היהודית לדורותיה . הם רלוונטיים בעיקר לחברה דמוקרטית רבת רבדים ורבת קולות , בשל ניסיונם לתת ביטוי לכל מרכיביה החברתיים ולהעמיד את ערכיהם זה מול זה וזה ביחס לזה , מבלי לתת לאחד מהם מעמד יחיד ובלעדי . האגדות מכוונות ליצירת מיזוג המרחיב ומעמיק את גבולותיהם של המכנים הרעיוניים המשותפים לכל עם ישראל על שכבותיו – תורה , צדק , אהבה וחסד , ומשייכות את כולם לחברה אחת , מבלי לבטל את השוני ומבלי להתעלם מן ההדגשים החברתיים והתרבותיים הייחודיים המבדילים את מרכיביה אלה מאלה .
|
|