|
|
עמוד:5
פתח דבר חמשת הפרקים שנכללו בקובץ זה נכתבו בעקבות סדרת הרצאות וסדנאות לימוד בנושא אגדות חז " ל , שהעברתי לסטודנטיות להוראה ( ביניהן גם סטודנטים אחדים ) במסגרת עבודתי במכללה לחינוך ע " ש קיי בבאר שבע . כוונתי הייתה לקרוא מחדש אגדות , שחלקן היו מוכרות לתלמידותיי מימי לימודיהן בבית הספר היסודי . רציתי לנסות לבקע את קליפת ההבנה התמימה שהתגבשה בגרסא דינקותא של הקריאה הילדותית באגדות , ושלא עברה תהליך של התבגרות , אלא נותרה קפואה בילדותיותה . זאת משום שתכנית הלימודים של מערכת החינוך נטשה את העיון המאוחר באגדות ולא הנגישה אותן ואת דומותיהן לתלמיד הבוגר . על פי השקפתי , הספרות התלמודית הרחבה היא מורשת ותשתית של תרבות ישראל לדורותיה , ועלינו להוסיף ולשמרה לפי כוחנו . אפשרות זו נפתחת בפנינו דווקא משום שאין קביעות בהכרעה איזהו מחומריה הוא אבן יסוד חשובה ומשמעותית יותר , אלא כל דור ודור וכל זרם מזרמי היהדות בוחר מהם על פי ערכיו המוסריים , החברתיים , הדתיים והאסתטיים . גם האגדות שבחרתי ללמד נבחרו על פי טעמי וטעם דורי הספקני וסביבתי החילונית או המסורתית - מודרנית , המהווה את הרקע התרבותי שלי ושל רוב תלמידותיי . בהתאם לכך בחרתי באגדות הרוויות מתח חברתי , אידאות שנויות , מחלוקת והתרסה כלפי הסמכויות . על כל אלה אמנם מכסה מוסר השכל דידקטי , אך גם הוא אינו חד - משמעי וניתן לפירושים שונים , והאמת שלו היא אמת ריבוי הפנים . התמונה על עטיפת הספר היא בעלת משמעות עמוקה עבורי , כי היא מייצגת את עוצמת כוחה של התרבות היהודית ההולכת ונמשכת בכל עת ובכל מצב . התמונה צולמה במעברה בשנות החמישים של המאה שעברה , ונראים בה סב ונכדו צמודים זה לזה , אשר יושבים יחפים על החול בצד קיר של פחון או צריפון וגדר תיל ארעית . בתוך החלל העלוב הזה השניים יושבים ומעיינים בריכוז כל אחד בספרו , כאילו בו ובקרבתם האוהבת טמונה המציאות האמיתית הנעלה , וכל השאר אינו אלא הבל .
|
|