|
|
עמוד:11
מלחמת העצמאות : בין אילוצים כלכליים להכרעות ביטחוניות יצחק גרינברג מלחמת העצמאות העמידה את היישוב היהודי ואת מדינת ישראל לאחר הקמתה בפני אתגר כלכלי ממשי . ההוצאות לחימוש , לציוד , למבנים ולהחזקת המערך הצבאי הטילו מעמסה כבדה על המשק . גיוס כוח האדם לצבא , שגדל במרוצת המלחמה הן במספרים מוחלטים והן יחסית לכוח העבודה במשק היהודי , הגדיל את הוצאות המלחמה הישירות מצד אחד , ופגע בייצור לענפיו השונים מצד שני . לנוכח הנטל הכלכלי הכבד נדרשה לסוגיה הנהגת המדינה , בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן - גוריון , שר החוץ משה שרת ושר האוצר אליעזר קפלן , ובחנה דרכים להתמודדות עם המצוקה הכלכלית והמחסור במשאבים , ובתוך כך גם במישור הביטחוני . המאמר מתחקה אחר השיקולים הכלכליים , המגבלות התקציביות ואילוצי כוח האדם אשר הטביעו חותם בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הביטחון , הן במישור המבצעי הן בבניין הכוח הצבאי . נקודת המבט הכלכלית היא , אפוא , החוט המקשר בין שלוש הסוגיות הנדונות כאן : היזמה לפתוח במבצעי ההכרעה בחודשים האחרונים של שנת , 1948 שיטת בניינו של הצבא בתום המלחמה והדוקטרינה הצבאית , שכל אחת מהן עומדת כמובן בפני עצמה . מוקד הדיון הוא השפעתם של האילוצים הכלכליים ומגבלות כוח האדם על ההחלטות שהתקבלו . אולם מדובר בהיבט אחד במכלול השיקולים אשר שימשו מסד להכרעות הביטחוניות . להתפתחויות במישור הצבאי ולנסיבות המדיניות הייתה כמובן השפעה על תהליך קבלת ההחלטות ליציאה למבצעי ההכרעה : ' יואב ' , ' חירם' ו ' חורב ' . מבצע ' יואב ' נועד לחסל את קו החיץ המצרי אשר מנע את מעברן של שיירות לנגב הנצור בניגוד לתנאי ההפוגה השנייה , ליצור רצף טריטוריאלי משפלת הדרום ועד ליישובי הנגב , ובדרך זו לקבוע עובדות בשטח ולסכל את הצעתו של המתווך מטעם האו " ם , הרוזן פולקה ברנדוט , שביקש להפקיע את הנגב מהמדינה היהודית ולמסור אותו לערבים , אף שנכלל בגבולותיה על פי החלטת האו " ם מ 29 - בנובמבר . 1947 העילה למבצע ' חירם ' הייתה הפעילות העוינת של צבא ההצלה בפיקודו של פאוזי אלקאוקג ' י , שכבש בזמן ההפוגה השנייה את משלט שיח ' עבד מצפון לקיבוץ מנרה וכמה משלטים מדרום לו . כוחות אלה החלו להפריע לתחבורה הישראלית בכביש שבין ראש פינה לכפר גלעדי . מטרת המבצע הייתה לסלק את
|
|