|
|
עמוד:12
ודמוקרטית – מדינת ישראל , אשר מאפשרת ליהודים שלטון עצמי מלא שנשלל מהם באלפיים שנות גלות . היהודים חזרו אל ההיסטוריה באמצעות מדינת הלאום . עניינו של ספר זה הוא בבחינת התגובה ההלכתית להצלחתה הכבירה של הציונות הפוליטית . האם פוסקי ההלכה בדורות האחרונים הפנימו את המשמעויות הכבירות של הרעיון הציוני ושל הקמת המדינה ? האם מיתריה של ההלכה כווננו על ידם מתוך רגישות לחידוש הגדול שנפל בעולמם של היהודים ? אכן , האתגר שעמו מתמודדים פוסקים שמעוניינים להוליך את ההלכה אל עבר האופק הציוני הוא גדול ורב . כדי לעמוד על כך יש להכיר בשתי עובדות יסוד : העובדה הראשונה נובעת מאופייה של ההלכה , שהיא שיטת משפט פרגמטית המתמקדת בפתרון בעיות קיימות . אין היא עוסקת בשאלות תאורטיות . מקובל עלינו : אין לו לחכם אלא מה שעיניו רואות . יתר על כן , ההלכה היא שיטת משפט מבוססת תקדים . לפיכך מצודתה איננה פרושה על שאלות תאורטיות שבעניינן לא הצטברו תקדימים של פסקים בדורות קודמים . העובדה השנייה קשורה לגורל היהודי . כאמור לעיל , חורבן הבית והיציאה לגלות היו מאורע מפעיל לשינוי הלכתי נרחב ביותר . כנגזר מכך , גופה ונופה של ההלכה הידועה לנו היום עוצבו על ידי חכמים בתקופת הגלות . הטקסטים היסודיים – התלמוד הבבלי , ספרות הגאונים , תשובות הראשונים והאחרונים – כולם נכתבו בעת שהיהודים היו " עם מפוזר ומפורד בין העמים " . גם הקוד הקלסי של ההלכה – המשנה תורה לרמב " ם – חובר בגלות . צירוף האופי הפרגמטי והתקדימי של ההלכה עם ההיסטוריה הגלותית שבתוכה התעצבה רוקן אותה מתכנים המיועדים , מלכתחילה , להסדיר חיים לאומיים ריבוניים . אפשר לטעון כי המהפכה הציונית אינה אמורה להשפיע על מעגלי ההלכה בתחומים החשובים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום , אך קשה לראות כיצד ניתן להפטיר כבגלות בכל הנוגע לתחומים הלכתיים שבין אדם לציבור . גם בהתחשב באופייה השמרני , תקופה של כ 120 - שנות ציונות וכ 70 - שנות מדינה אמורה לאפשר לפוסקי ההלכה להתמודד עם האתגר ביישוב דעת מרבי . לפיכך התעוררנו לבדוק אם הללו עומדים באתגר . מדובר בניסיון הערכה ראשוני , חלוצי באופיו , שמטרתו העיקרית היא להצביע על הקיים ועל החסר בחשיבה ההלכתית בתחומים הרלוונטיים לחיינו הלאומיים . בספר שלושה שערים שכל אחד מהם מתבונן ב " הלכה הציונית " מן הפרספקטיבה שלו : השער הראשון מתמודד עם השאלות העקרוניות ומציג את התמונה הכוללת ; השער השני בוחן סוגיות קונקרטיות שבהן ההלכה הציונית באה , או אמורה לבוא , לידי ביטוי ; השער השלישי מציג את משנתם של הוגים ופוסקים שעמלו על אתגר ההלכה הציונית .
|
|