|
|
עמוד:11
מבוא כמאה שנה חלפו מאז ש ‘ ספר האגדה ‘ בעריכת ח " נ ביאליק וי " ח רבניצקי יצא לאור ועדיין כמעט כל ספרייה וכל חנות ספרים בישראל מחזיקה לפחות עותק אחד של ספר זה . דורות של קוראים נחשפו לעולם האגדה של חז "ל בתיווכו ותכניות לימוד מטעם מסגרות חינוך שונות התבססו עליו . אך מעטים יודעים כי קדמו ל ‘ ספר האגדה ‘ עשרות אנתולוגיות יהודיות בגרמנית , ביידיש , באנגלית ובעברית המוקדשות לסיפורי האגדה של חז " ל . אלה פורסמו במהלך המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים כדי לחדש את פניה של היהדות כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד . אנתולוגיות נשכחות אלה לא עמעמו את הצלחתו העצומה של ‘ ספר האגדה ‘ . אך הן עדותיה של המהפכה השקטה ועם זאת השורשית שהתחוללה באותה עת בארון הספרים היהודי . מהפכה שהתוותה את גבולותיו של קנון עברי חדש . עיון באנתולוגיות המוקדמות והבנת טיבה של מהפכה זו עשויים לשפוך אור חדש גם על תרומתו הייחודית של ‘ ספר האגדה ‘ ועל הצלחתו ולחשוף את שורשיה של הציונות המוקדמת ואת המקורות שמהם ינקה . השאלות העומדות בפתח ספר זה הן : מדוע נדרשו יוצרים יהודים במפנה המאה התשע עשרה ללקט ממקורות היהדות בעודם פורקים את עולה של הדת ? כיצד גישרו יוצרים אלה על פני סתירות ופערים בין מסורות ספרותיות קדומות לבין העולם המודרני המשתנה לנגד עיניהם ? האם מדובר ב ‘ המשך ‘ או ב ‘ מהפכה ‘ , בלשונו של קורצווייל ? בנסיגה אל ביטחונות העבר או בפריצת אופקים חדשים ? הספר מוקדש להבנת האקלים התרבותי הסוער שבו צמחו האנתולוגיות הלאומיות ולעיון במבחר מייצג של אגדות מתוכן . בד בבד נבחנים תהליכי החתימה והגניזה , הניכוס והדחייה של מסורות רבניות באותה עת כתהליכים שתרמו לתחיית התרבות העברית בארץ – ישראל והטביעו בה את חותמם . מונחי מפתח להבנת האתגר הרוחני והניסיון התרבותי שיוצרי קנונים מודרניים נענו להם הם : ‘ מודרניזציה ‘ ו ‘ חילון ‘ , ‘ זיכרון תרבותי ‘ ו ‘ מסורת ‘ . מונחים אלה נבחנו ונחקרו בהקשרים שונים בעבר , אך בדברים הבאים ברצוני 1 קורצווייל , ספרותנו החדשה .
|
|