פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר יוסף קפלן מביע לווארשה כשהילה של מנהיב מחתרת מובהק לראשו , הרא מביא איתר לשם ברסף לכסירנר הרב בעבודה תנועתית ארצית בכלל גם נסיין מנהיגות מחתרת מסוכנת בשטח הכיבוש הסובייטי בפרט , הוא הצטיין בפעולה זר כבעל כושר מנהיגות ראירבון , עשוי ללא חת ואף מסתבן במשימות בודדות נוסף להסתכנותו הכללית כעומד בראש אירגרן מחתרתי ציוני בשטח הכיבוש הסובייטי . והוא נם מניע לווארשה עם מאנדאט ההנהגה הראשית בווילנה לרכז את הנהגת התנועה שהוקמה בינתיים בווארשה רבה טרשיה אלטמן , מרים הייגסדררף ומרדכי אניילכיץ ' . ימים מעטים אחרי בואו של יוסף הגיע גם שמואל ברסלאב ומאוחר יותר , בסוף , 19 - 11 גם אריה וילנר ( יורק ) . אנחנו יודעים שיוסף הגיע לווארשה מתוך רצון רב לפעולה ומתוך בטחון עצמי רב שיוכל למשימה לשיקרם התנועה בתנאים החדשים , בתבאי הכיבוש הנאצי של פולין . הוא ראה זאת כמשימה זמנית לעצמו וכך ראו זאת אחרים . במכתבים אחדים של האלינה שמךר , חברתו של יוסף קפלן מלפני המלחמה , שהגיער לידינו לאחרונה מספרת היא - תוך הערות ביקורת על עצם הליכתו של יוסף לווארשה , " לזחול ללועו של הארי " , ותוך הבעת ספקות אם בכלל ייצא משם שלם - שבשיחות שלה עם אברהם ליפסקר וצבי לוריא נאמר לה שירסף ( רגם חבריו בררילנה ) דריש לעבודה ואין מי שיחליפו , ובאופן קונקרטי , שייקה ויינר יעלה בעוד הצי שנה , כלומר בספטמבר . ויוסף חצי שכה אחריו , בלומר במארס . 1941 במכתבים שקיבלה מחברי ההנהגה בררילנה נאמר שב 15 במארס הביעה ידיעה לווילנה , שירסף כבר נמצא בררארשה ; הספיק להסתדר , יש לו חדר רגם בסף רהרא כבר מרכז את העבודה רגם מצליח . מה יהיה להבא - לא ידרע , בהביעו לווארשה , השתכן יוסף בדירת משפחתה של חברתו זר , ברחרב רימארסקה , 16 בספר זה שכולו על שלוש השנים האחרונות ( 1942 - 1940 ) לחייו ולפעילותו של יוסף קפלן כמנהיגה של תנועת " השומר הצעיר " בפולין הכבושה בכלל רבגיטר וארשה בפרט הוקדש גם מקרם נכבד למה שאירע בהם כרקע לפעילרתר רלהייר אלה . כמקרררת לפרקים שרנים בחייר רבפעילרתו של יוסף קפלן שימשו לנר ; ארכיון " מורשת ' / ארכיון '' השרמר הצעיר ' והספריה בבבעת חביבה , " אוסף שרואלכ " בארכיון תנועת העבודה ר " החלוץ " י " מכון לבון " בתל ' אביב , הארכיון רהספריה של " יד רשם / ארכיון בית לרחמי הביטארת רגכדך המדינה . לעובדיהם שהגישו לי את עזרתם ברצון טוב נתונה כאן תורתי הרבה . לזה יש להוסיף כ 300 עדריות שונות על יסוד שיחות . ראיונות , מכתבים וכן רשימות שנכתבו לפי בקשתי . מכל העדויות המגוונות האלה שאבנר חרמרי 'בניין לחיבור ; ה , לבעלי עדויות אלה מגיעה תודה מרובה . ואילו ליסוד השני שבספר על שהתרחש בשנים 1942 - 1940 בווארשה ובגיטר וארשה - שימשו לנו יומנים של אנשים שחיר ( ובחלקם לא שרדו ) בגיהינום הגיטואי הזה כמו יומנו של צירניאקרב , כתביו של ריננלבלום ( אי ובי ) , יומנו של אברהם לוין , ירמגה של מרי כרג ואחרים - רכן סיער לי ספרים מסרג אחר של חותם של עדות ישירה משם כמר 1 " יטארת וארשה צ ' נסטוחוב ' לאברהם זילברשטיין , " מרד הנצורים " לישראל גוטמן , " שבע השנים ההן ' ליצחק ציקרמן ( אנטק ) , פירסרמיר הקודמים ועוד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא