|
|
עמוד:10
אחרים . הוא נתפס כערך עליון , כמושג משפטי בעל חשיבות ראשונה במעלה . מעמדו המיוחד מוביל לפרשנות ענפה — בספרות המשפטית ובפסיקה כאחת — באשר לשאלת ההגנה החוקתית שהוא מעניק . לפיכך בבחינת השאלה כיצד ראוי לפרש במשפט הישראלי את ההגנה החוקתית על כבוד האדם , נבחנת במחקר זה הפרשנות שניתנה לו במשפט הגרמני . המחקר שלפנינו כולל שני מאמרים : הראשון — שכתבה מיכל קרמר — דן בעיקרו בכבוד האדם במשפט הגרמני . השני — שכתב מרדכי קרמניצר — דן בשאלה אם ראוי לאמץ בישראל את תפיסת המשפט הגרמני , שלפיה כבוד האדם הוא ערך חוקתי עליון ומוחלט . המאמר הראשון בוחן כמה סוגיות הנוגעות לפרשנותו של כבוד האדם : • מי זוכה בהגנה החוקתית על כבוד האדם ? הדיון מתמקד קודם לכול בשאלה מתי מתחילה ההגנה על כבוד האדם . דהיינו , באיזה שלב של התפתחות החיים האנושיים ראויה לחול ההגנה על כבוד האדם ? האם , למשל , עובר שטרם נולד זכאי להגנה זו ? מה משמעותה של ההגנה הניתנת לכבוד האדם ביחס לחיים טרם לידה לקיומם של מחקרים בתחומים שונים כגון גנטיקה וביוטכנולוגיה ? נוסף על שאלות אלה נבחנת השאלה אם ההגנה החוקתית שמעניק כבוד האדם מוענקת לאדם כאדם יחיד או שהיא חלה גם על בני אדם כקבוצה . לשון אחר , האם ההגנה על כבוד האדם היא גם הגנה על כבודו של המין האנושי ? • מהו תוכן ההגנה על כבודו של אדם ? האם אפשר לספק הגדרה ממצה לכבוד האדם ? הדיון בשאלת תוכנו של כבוד האדם מתמקד בשתי גישות פרשניות בפסיקה ובספרות המשפטית בגרמניה . הראשונה רואה את בסיס פרשנות ההגנה על כבוד האדם באיסור על השפלתו של אדם ועל הפיכתו לאובייקט , חסר כל זהות סובייקטיבית . הגישה האחרת מדגישה את היבט האוטונומיה והבחירה החופשית כעומד בבסיס ההגנה על כבוד האדם . הפרשנות הניתנת לכבוד האדם מכתיבה כמובן את חובתה של הרשות השלטונית להגן על כבוד האדם . לכן הדיון בשאלת פרשנותו של המושג החוקתי של כבוד האדם הוא משמעותי לשאלה כיצד תנוסח חובתה של המדינה שלא לפגוע בכבוד האדם וכיצד יאסרו פגיעות בכבוד האדם בידי פרטים . שתי שאלות נוספות קשורות לסוגיה זו : מהו האמצעי שעל הרשות
|
|