|
|
עמוד:11
השלטונית לנקוט במסגרת החובה למנוע פגיעה בכבוד האדם ? האם חובתה כוללת את החובה לוודא שכל פרט יוכל לקיים חיים בכבוד ? • חוק היסוד הגרמני מעניק לכבוד האדם מעמד מוחלט . כבוד האדם , על פי לשון חוק היסוד , הוא בלתי פגיע ואינו ניתן לאיזון מול כל זכות או ערך מתחרים . כל פגיעה בכבוד האדם היא בלתי חוקתית . יתרונותיה של גישה פרשנית השוללת כל פגיעה בכבוד האדם ברורים : ערך כבוד האדם , שלא כערכים חוקתיים מרכזיים אחרים ( כמו למשל ערך החיים ) , אינו ערך אינטואיטיבי , שהצורך להגן עליו הוא מובן מאליו . לכן מוצדק להגן עליו באופן מוגבר , אם כי לאו דווקא מוחלט . מאידך גיסא , כבוד האדם אינו ערך ברור ואין לו תחום הגנה מוגדר . מכאן נובעת שאלה מרכזית , שגם בה עוסק מחקר זה : האם ראוי לאמץ את הגישה הפרשנית המעניקה מעמד מוחלט לכבוד האדם ? מסקנות המאמר הן שכבוד האדם כערך חוקתי נועד להגן על האדם הנולד , החי . שאלת ביצועם של ניסויים במחקר ביוטכנולוגי וגנטי , שהיא אכן סוגיה חשובה , אינה צריכה ואינה יכולה להיות מוכרעת לאור הפרשנות הניתנת לערך כבוד האדם ולאור ההגנה שהוא מעניק . בשאלת המחקר המרכזית — פרשנות תוכנו של כבוד האדם כערך וכזכות חוקתיים — מסקנת המחקר היא שהפרשנות של כבוד האדם במשפט הגרמני לאור ערכי האוטונומיה האישית והבחירה החופשית של הפרט , מחד גיסא , ולאור ההגנה שלו על האדם מפני השפלה או מפני הפיכתו לאובייקט , מאידך גיסא , אינן מתיישבות . כפי שניתן ללמוד מן המקרים שנדונו בפסיקה הגרמנית , ההגנה מפני השפלה ומפני הפיכת אדם לאובייקט יכולה לכלול לעתים גם הגנה על אדם מפני פעולותיו שלו . היא יכולה להכתיב " דמות ראויה " של אדם ולפגוע בכך באוטונומיה האישית וברצון החופשי שלו , שהם עצמם ערכים נגזרים מערך כבוד האדם . שאלת הפרשנות הראויה לכבוד האדם קשורה במישרין לשאלת מעמדו הראוי כמושג חוקתי . גישה דומה לזו שנתקבלה במשפט הגרמני — ואשר מעניקה מעמד מוחלט , חסין מכל פגיעה , לכבוד האדם — מעודדת פרשנות צרה למושג מבחינה מהותית . כבוד האדם כמושג רחב , בעל תחום הגנה שגבולותיו אינם מוגדרים , אינו יכול להיות בעל מעמד מוחלט , שכן לא יתאפשר כל איזון בינו
|
|