|
|
עמוד:6
היא ייחודית ולפיכך מזמינה דיון באופנים שבהם הוא מעובד ומתורגם לאמנות ולמופעי תאטרון . בגלל האופן המיוחד שבו הוגדר ונתפס התנ " ך כמכונן זהות דווקא מנקודת המבט של הציונות החילונית בשנות קום המדינה — כמגשר על ומחבר בין עבר היסטורי – מיתולוגי לבין מציאות ההווה — בגלל האופן שבו השפה העברית המדוברת שואבת את מרקמה מתוך התנ " ך כמקור , ומשום כך שלימודי התנ " ך הם עד היום מקצוע חובה לבגרות במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית , אפשר לומר שנוצרה בארץ תשתית זהות תרבותית ייחודית בכל הנוגע לתנ " ך . בספרם " יהודים ומילים " עמוס עוז ופניה עוז – זלצברגר מציעים לראות את עצם הגדרת הזהות היהודית כתלוית המרחב המילולי , הטקסטואלי והתרבותי שבו היא מתקיימת הן באופן היסטורי והן באופן אל – זמני ואנכרוניסטי . בהתייחסם לתנ " ך הם מדגימים את האופן שבו ביטויים תנ "כיים הפכו לשגורים באופן אינטימי ביי היום – יום הבסיסיים ביותר : היהודים המודרניים פיתחו יחסים חוצי זמן עם דמויות מעברם הקולקטיבי . במאה התשע – עשרה החלו סופרים ומורים לגעת בתנ " ך בעברית המשכילית המתחדשת , ולאחריה בעברית הציונית . דמויות מקראיות נתחבבו על התרבות הארצישראלית המתהווה — שמשון ודוד , בעז ורות . לעומת זאת דחקה הציונות לקרן זווית את התקופה המשנאית והתלמודית , למעט העדפתה המובהקת לסיפא של ימי בית שני ( וחורבנו ) על פני הספרא : המקבים ושמעון בר כוכבא האפילו על החכמים והרבנים . לצד הספרות היפה נתקבע התנ " ך גם באוצר הדימויים של האמנויות הפלסטיות , הזמר העברי , וכל תרבות החגים והמסכתות אשר עיצבה את ינקותם של ילידי הארץ . החקלאות ההתיישבותית התכתבה באהבה עם התנ " ך . אוצר המילים החקלאי המפורט 1 ראו בהקשר זה את ספרה של אניטה שפירא , התנ " ך והזהות הישראלית , ירושלים : מאגנס , תשס " ו , ובעיקר את מאמר המבוא , עמ ' . 36 - 1 2 ראו את המאמרים המכונסים בספרה של שפירא , שם , הפורשים את מגוון הדעות והפולמוסים על אופני הוראת התנ " ך בבתי הספר בארץ בעשורים הראשונים של המדינה .
|
|