מבוא

עמוד:13

מבוא לאוכל מעמד מרכזי בחייו של האדם : הוא הכרחי לקיומו הפיזי והוא חלק בלתי נפרד משיגרת יומו . לאוכל גם מעמד מרכזי בחברה : הוא בבואה של מבנה החברה ושל רבדיה השונים והוא שזור בסמליה ובריטואלים שלה . האוכל מבטא קשת רחבה של זהויות : לאומית , אתנית , מעמדית ומגדרית . הוא מהווה שפה נגישה לכול ובה בעת גם מערכת תקשורת מורכבת . ספר זה בא לבחון את האופן שבו סיפורי עם משקפים מנהגים , אמונות ותפיסות תרבותיות הקשורים לאוכל . סיפורי עם , בדומה לאוכל , הם פרי יצירה ואמצעי ביטוי של החברה ושל היחידים בה . לעתים הם מבטאים הזדהות עם האמונות ועם הנורמות של חברה וקבלתן , ולעתים הם מתעמתים עם האמונות ועם הנורמות החברתיות , מערערים עליהן ואף דוחים אותן . סיפור עם הוא גם נשא קולו של המספר . גם כאשר הסיפור עוסק בתופעה שכיחה בחברה , הוא מבטא חוויה שהמספר חווה או רעיון שהוא מבקש להביע באמצעות נרטיב . התהליך העומד במרכז היגוד סיפורי הוא העברה מילולית המבוססת על עיבוד זיכרון המספר ועל הדמיון שלו באמצעים פרפורמטיביים מצומצמים , ובמסגרת זמן מצומצמת מאוד . אוכל הוא חלק בלתי נפרד מן הריאליה , והיבטיו השונים ידועים לכל אדם כמעט באופן אינטואיטיבי , כגון ריחו וטעמו . על כן בסיפורי עם הנוגעים לאוכל ניתן להסתפק ברמזים ובאזכורים כלליים ביחס לאוכל , והציפייה היא ששאר הקונוטציות ייווצרו מאליהן בדמיונו של המאזין . עם זאת , מאחר שסיפור העם נשען על דמיון יוצר , הוא איננו מחויב להיבטים הריאליסטים של האוכל , ויכולים להופיע בו מרכיבים פנטסטיים ועל טבעיים . לעתים האזנה לסיפור על אודות אוכל יכולה אפילו להוות תחליף לסיפוק הבא מן האכילה . 1 לעיון מקיף בסוגיות אלה ראו : & vi - Strauss 1997 ; Muhawi é Barthes 1961 ; Counihan 1999 ; Goode 1992 ; L Kanaana 1989 ; Myerho ff 1978 ; Sutton 2001 ; Sutton 2010 2 דוגמה קיצונית לכך הוא סיפורים על אודות מתכונים שנמסרו על ידי נשים במחנות ריכוז ( De Silva 2006 )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא