|
|
עמוד:12
אך ' לפני החוק ' אינו רק פרגמנט של רומן ( ' המשפט ' ) , פרגמנט מחייו של סופר ( קפקא ) , בה בעת הוא גם פרגמנט מעולמה של התרבות והספרות היהודית גרמנית . את ההקשר הזה של ' לפני החוק ' אי אפשר לשכוח . הסיפור שאנו קוראים כמבוא לשאלת הספרות ראה אור בפראג בעת מלחמת העולם הראשונה בשבועון הציוני Selbstwehr ( בגרמנית ' הגנה עצמית ' . האין כאן שוב ' פרדוקס ' ? הטקסט של קפקא כה רחוק מסדר היום היהודי לאומי , ובכל זאת הוא בא לעולם בשבועון ציוני . ועוד : הטקסט של קפקא מדבר על ' השומר' ועל ' השער ' , כלומר על דרכים ל ' הגנה עצמית ' – דרכים שבהן החוק או הטקסט ' מתגוננים ' מפני הקורא ) . ההקשר הביוגרפי , ההיסטורי , היהודי גרמני , של ' לפני החוק ' אינו יכול כמובן למצות את הטקסט – לסיפור יש היגיון משלו ( סדרת הפרדוקסים , תחביר התשוקה ) . ובכל זאת , הזיקה והפער שבין הטקסט ובין מוצאו ( או ההקשר שלו ) אינם נטולי חשיבות . את שאלת הספרות אנו לומדים בהקשר מסוים – במסגרת השיח היהודי גרמני על החוק , הגוף והספרות במחצית הראשונה של המאה העשרים . הדיון בשאלת הספרות מתגלגל כאן מתוך ' דרמה יהודית גרמנית ' , מתוך דיאלוג גלוי וסמוי בין קפקא , אריך אוארבך , זיגמונד פרויד , פרנץ רוזנצווייג , ולטר בנימין וגרשום שלום . בהקשר או ב ' מסגרת' זו הופיעו כמה פרספקטיבות ספרותיות , חלקן מקבילות ואחרות סותרות . בין המחברים ניכרו הבדלים שאינם ניתנים לביטול , ובה בעת משתקף מכתיבתם מתח דומה . מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית גרמנית , ואולם בהקשר היהודי גרמני הוענקה לספרות פרשנות קריטית , יוצאת דופן . לשיח הספרותי בגרמניה היתה , כידוע , משמעות עודפת : לפחות מאז המהפכה הצרפתית והמלחמות נגד נפוליון נעשתה ' הספרות היפה ' גם פרדיגמה של הגדרה עצמית גרמנית . כך חיפשה תחילה גרמניה את
|
|