|
|
עמוד:11
נפער בסמיכות לגופים – גופו העצום והדוחה של השומר וגופו המתכלה של האיש . בסדרה זו של סתירות , פערים והשתמעויות מנוגדות חבוי גם תחביר התשוקה , השאיפה אל הנעדר . ואולם מתוך הפערים , בדרך זו ( סדרת הפרדוקסים ) , נרמזת גם שאלת הספרות . את הסיפור ' לפני החוק ' אפשר לקרוא ( בעקבות דרידה ) כסיפור על אודות הספרות . והרי מתוך סדרת הפרדוקסים של ' לפני החוק ' נוצר טקסט ספרותי . כמו האיש מן היישוב , גם הקורא עומד כעת ' לפני החוק' ומתלבט לעומת טקסט בלתי נגיש , חידתי , טקסט פתוח ובה בעת ' הרמטי ' . מה שחווה האיש מן היישוב – הצד הממאן להתגלות של החוק – דומה לחוויה ספרותית . שכן כמו החוק גם הטקסט הספרותי ניחן בהיגיון סרבני – היגיון שמיוסד על דחייה של משמעות ( ' לא כעת ' ) . לא נגזר מכאן כמובן שהטקסט הספרותי הוא ' חסר משמעות ' , אלא שהמשמעות בטקסט הספרותי נובעת , כמו ב ' לפני החוק ' , מתוך מבנים מורכבים שיש בהם השהיות , רמיזות , חזרות וסתירות . הסתירות המתגלות ב ' לפני החוק ' הן התנאים של שאלת הספרות . מה שמופיע מבעד לסתירות בסיפור של קפקא הוא ' הסיפור ' עצמו . וקריאה זו ( הקריאה של ' מהי קריאה ? ' ) אינה שוכחת את ההבדלים . שאלת הספרות ' מתגלה ' ( מופיעה , נפתחת , נעשית גלויה ) מתוך ההבדל והסמיכות של החוק והגוף , השתיקה והדיבור , העיוורון והראייה , הסרבנות ועקרון התקווה . זוהי דרך הסף שאת ראשיתה קבענו ב ' לפני החוק' של קפקא . ' לפני החוק ' הוא גם שער אל שאלת הספרות . אך לסיפור זה על ' מהי ספרות ? ' יש כמובן היסטוריה ( או ' סיפור' משלו ) – סיפורו של יהודי גרמני בן העיר פראג , שפרסם את ' לפני החוק ' בשנת . 1915 את הסיפור הקטן הזה נטל קפקא מתוך טיוטת הרומן ' המשפט ' , שאת כתיבתו לא השלים והוא פורסם , כידוע , רק לאחר מותו . ' לפני החוק ' הוא אפוא פרגמנט , מקטע , ציטוט מרומן , שהיה לסיפור בפני עצמו .
|
|